איחוי הסוטורה הפלטינית מתרחש לרוב סביב גיל 15–17, אך משתנה אינדיבידואלית. לאחר האיחוי, נדרשת הפעלה כירורגית או אורתו-כירורגית כדי לאפשר הרחבה של עצם הלסת.

אפשרויות טיפול במבוגרים

1. הרחבה כירורגית (SARPE – Surgically Assisted Rapid Palatal Expansion):
   • מבוצעת בשיתוף עם כירורג פה ולסת.
   • כוללת חיתוך של הלסת והחלשה של ההתנגדות.
   • מאפשרת הרחבה אמיתית משמעותית (עד 10 מ"מ ואף יותר).
   • דורשת הרדמה כללית ולעיתים אשפוז קצר.
2. הרחבה גרמית נתמכת ע"י שתלים (MARPE – Miniscrew-Assisted Rapid Palatal Expansion):
   • שימוש במכשיר דמוי RPE המחובר ללסת עם שתלים זמניים (TADs) .
   • מפעיל כוחות ישירות על העצם ומאפשר הרחבה ללא כירורגיה בזכות שבירת החיבור בין חלקי עצם החיך בעזרת כוחות חזקים המופעלים על העצם.
   • מתאים למבוגרים צעירים או במצבים בהם אין איחוי מוחלט של הסוטורה אך קיימים דיווחים גם על הצלחה במבוגרים.
   • אפקטיביות מוכחת במצבים מסוימים, אך מוגבלת יחסית ל-SARPE.
3. הרחבה דנטו-אלבאולרית בלבד (Expansion via archwire or removable appliances):
   • כוללת הרחבה של הקשת באמצעות תזוזת שיניים בלבד – הטיית השיניים העליונות והתחתונות.
   • אינה משנה את בסיס העצם, ועלולה לגרום להטיות בוקליות לא רצויות, פגיעה בפריודונטיום, רצסיה של עצם קורטיקלית (נסיגת חניכיים ואובדן תאחיזה) .
   • מתאימה רק במקרים קלים מאוד ובשילוב עם אמצעי ייצוב ארוכי טווח.

הפוסט הרחבת לסת במבוגרים הופיע לראשונה ב-אורתו בריבוע.

שיניים כלואות הן שיניים שלא הצליחו לבקוע במלואן דרך החניכיים ולהגיע למקומן הטבעי בקשת השיניים בזמן הצפוי.
מצב זה מתרחש לרוב כאשר אין לשן מספיק מקום בלסת לצמוח, או כאשר היא נחסמת על ידי שן אחרת, עצם או רקמת חניכיים עבה. השן יכולה להיות כלואה לחלוטין (מכוסה כולה בעצם ו/או חניכיים) או כלואה חלקית (רק חלק ממנה בצבץ לחלל הפה). השיניים השכיחות ביותר להיכלא הן שיני הבינה (הטוחנות השלישיות) והניבים העליונים.

מה הסיבות לשיניים כלואות?

הסיבה הבסיסית והפשוטה ביותר לכך ששן נכלאת היא מכנית: אין לה מספיק מקום לצאת, או שמשהו חוסם את דרכה.
השן "רוצה" לבקוע ולהגיע למקומה בקשת השיניים, אך אם היא נתקלת במחסום פיזי, היא תישאר כלואה בתוך עצם הלסת או מתחת לחניכיים.

סיבות נוספות לשיניים כלואות

1. חוסר התאמה בין גודל הלסת לגודל השיניים (הסיבה האבולוציונית) – זוהי הסיבה הנפוצה ביותר, בעיקר כשמדובר בשיני בינה.

במהלך האבולוציה האנושית, המעבר למזון רך ומעובד יותר הפחית את הצורך בלסתות מסיביות וחזקות. כתוצאה מכך, הלסתות האנושיות הלכו וקטנו עם הדורות. הבעיה היא ש – מספר השיניים (32) וגודלן לא קטנו באותו יחס.
כך נוצר מצב של צפיפות בלסת, פשוט אין מספיק מקום לכל השיניים להסתדר בשורה ישרה. השיניים האחרונות לבקוע (שיני בינה, שבוקעות סביב גיל 18-25) מגיעות שהקשת כבר מלאה, ולכן הן נשארות כלואות.
קראו בהרחבה על צפיפות תחתונה

2. בעיות בתזמון תחלופת שיני החלב

תהליך החלפת שיני חלב בשיניים קבועות הוא תהליך עדין של תזמון. שיבושים בתהליך  גורמים לכליאה:

• אובדן מוקדם מדי של שן חלב – אם שן חלב נופלת או נעקרת (למשל בגלל עששת חמורה) הרבה לפני ששן הקבע מוכנה לצאת, השיניים הסמוכות נוטות לזוז ("לנדוד") ולסגור את הרווח שנוצר. כשהשן הקבועה סוף סוף מוכנה לצאת, המקום שלה כבר תפוס.
• נשירה מאוחרת של שן חלב (שן חלב "עקשנית") – לעיתים שן חלב לא נושרת בזמן כי השורש שלה לא נספג כראוי. היא נשארת תקועה במקום ואז היא מהווה מחסום פיזי שאינו מאפשר לשן הקבועה שמתחתיה שרוצה לבקוע.

3. זווית צמיחה לא תקינה

לעיתים, ניצן השן (ההתחלה של השן בתוך הלסת) ממוקם מלכתחילה בזווית לא נכונה. במקום לצמוח ישר כלפי מעלה (או מטה בלסת העליונה), השן צומחת באלכסון או אפילו במאוזן (בשכיבה). במצב כזה, היא תיתקל בשן הסמוכה לה ותיכלא, ללא קשר לכמות המקום שיש לה.

4. מסלול בקיעה ארוך ומורכב (אופייני לשיניים ניבים עליונים)

הניבים העליונים הם השיניים השניות בשכיחותן להיכלא (אחרי שיני בינה). הסיבה היא שהם מתפתחים במיקום גבוה מאוד בלסת, כמעט מתחת לארובת העין, ויש להם את הדרך הארוכה ביותר לעבור עד לחלל הפה. בגלל המסלול הארוך והמאוחר יחסית, יש להם סיכוי גבוה יותר "ללכת לאיבוד בדרך", לסטות מהמסלול או להיתקע בגלל ששיניים אחרות כבר תפסו את המקום.

5. מכשולים פיזיים ברקמות (עצם או חניכיים)

• עצם צפופה במיוחד – לעיתים עצם הלסת מעל השן היא קשה וצפופה מדי, ולשן אין מספיק כוח דחיפה כדי לחדור אותה.
• רקמת חניכיים עבה (Fibrosis) – לעיתים רקמת החניכיים מעל השן הופכת לסיבית, עבה וקשיחה מאוד, ומונעת את הבקיעה הסופית.

המרכז לטיפול בשיניים כלואות – אורתו בריבוע

כמי ששימש אורתודונט ראשי ומנהל יחידה בבית החולים סורוקה,  וכמי שמחזיק ברקורד של יותר מ-15 שנים במחלקת האורתודונטיה בתל-השומר ובתפקיד יועץ לרופא הראשי של קופת-חולים מאוחדת, צברתי ניסיון קליני ייחודי בטיפול בשיניים כלואות – מן המקרים הקלים ועד הסבוכים ביותר.

למה לבחור בנו?

• ניסיון שנצבר בבית-חולים – הניהול של יחידת האורתודונטיה בסורוקה חידד אצלי את חשיבות העבודה בצוות רב-תחומי ובנה פרוטוקולים שמעלים את שיעור ההצלחה.
• צוות של מומחים בפיקוח אישי – כירורגי פה-ולסת ופריודונטיים שעבדו איתי גם במסגרות בית-חולים, בעלי ידע ומיומנות יחודית, עתה זמינים במרפאה פרטית אחת.

• טיפול מותאם-אישית – אנו מציגים למטופל מגוון אפשרויות: טיפול בסדציה או בהרדמה כללית, כירורגיה מינימלית, הדפסה של מכשור מותאם אישית, קשתיות שקופות.
• רגיעה ובטיחות – כל הטיפולים מבוצעים ע"י ד"ר נועם פרוטר באווירה נעימה ובתחושת רוגע ובטחון. אם נדרש, ניתן לבצע את ההתערבות בהרדמה כללית עם בכירי הכירורגים בישראל; בכל מקרה גם השלב הכירורגי מפוקח אישית על ידי ד"ר נועם פרוטר.
• אורתודונטיה אסתטית מתקדמת – גם במקרים מורכבים ניתן להשתמש בקשתיות שקופות ובמכשירים מודפסים-תלת-ממד כדי לשמור על אסתטיקה בזמן ההבקעה.
• חוויה חיובית לילדים – סביבת טיפול נעימה, ליווי צמוד וחיזוקים חיוביים שמקטינים את החרדה ומקלה על שיתוף-פעולה.
• מגיעים אלינו מכל הארץ – בזכות השילוב הנדיר של מומחיות, טכנולוגיה ואווירה משפחתית.

שן כלואה לא מחכה לנו  – ככל שמגלים מוקדם יותר כך ההתערבות קטנה והטיפול קצר יותר.

לקביעת ייעוץ ראשוני התקשרו ל-טל’ 073-8010700
מידע נוסף אודות המרפאה

קראו בהרחבה על ד"ר נועם פרוטר

השיניים הכלואות

השיניים הכלואות הנפוצות ביותר הן שיני הבינה. שיניים אלה מיועדות לעקירה.

הניב העליון הוא השן הקבועה הכלואה השכיחה ביותר אחרי שיני-הבינה. הכליאה מופיעה עד כ-3% מהילדים ופי 2 בנשים.

 החותכת המרכזית העליונה (צנטרלית) כלואה לעיתים רחוקות יותר, אולם כשהדבר קורה – לרוב עקב שן עודפת או טראומה – היא גורמת להשפעה אסתטית חמורה מאוד.

סיכונים אם לא מטפלים

• ספיגת שורש של השן הסמוכה (לטרלית) – מעל 10% מהמקרים !
• ציסטה סביב כותרת השן הכלואה – יכולה להתפתח לזיהום.
• פגיעה אסתטית/תפקודית: חוסר שן, קו-אמצע סוטה לצד אחד, חסר עצם ולעיתים קושי בלעיסה והגייה

אבחון מוקדם – החל בגיל 7

• צילום פנורמי: בחינת זווית ועמדת הניב הבוקע ביחס לחותכת שהלטרלית שכבר בקעה.
• :CBCT  במקרים שבהם זקוקים למיקום תלת-ממדי של ניב/צנטרלית

הטיפול במרכז לשיניים כלואות

1. אבחנה מוקדמת – בדיקה בגיל 7 וגיל 9 שנים,  על מנת לאפשר התערבות מוקדמת
2. התערבות מוקדמת  –  עקירת שן חלב/שן עודפת, הרחבת חך , פיזור צפיפות ופתיחת מקום.
3. תכנון ניתוח החשיפה – תכנון מוקדם, שילוב ידיים בין ד"ר נועם פרוטר והכירורגים או הפריודונטים המובילים בארץ. התכנון נועד לקבלת התוצאה האסתטית ביותר תוך ביצוע הפרוצדורה הקלה ביותר למטופל.
4. חשיפה כירורגית זעירה –  בהרדמה כללית, טשטוש או הרדמה מקומית, במרפאה או בחדר ניתוח, ע"י פריודונט או כירורג פה ולסת – תמיד בנוכחות ובליווי האורתודונט, ד"ר נועם פרוטר אשר בודק את השן החשופה ומדביק את כפתור הזהב על השן.
5. משיכה אורתודונטית – שימוש במכשור אסתטי, סמכים או קשתיות שקופות, בהתאם לדרישת המטופל.
6. מעקב אישי – כמי שמטפל בשיניים כלואות ומנהל את יחידת האורתודונטיה בסורוקה, אני מכוון כל שן במסלול הבטוח והמהיר ביותר לכיוון הבקיעה.
7. שיעור הצלחה גבוה מהמדווח בספרות !

גלרייה טיפול בשן כלואה

אז מה כדאי לזכור ?

לשיניים כלואות השפעה חמורה על האסתטיקה והפונקציה של קשת השיניים. חותכות מרכזיות (צנטרליות) כלואות משפיעות על החיוך מגיל צעיר מאוד ועלולות לסבך כל נסיון לתיקון בעתיד. אבחון מוקדם וטיפול רב-תחומי במרכז המומחים, מונעים סיבוכים כואבים ומבטיחים חיוך יפה ובריא.

שן קדמית חסרה ? שן חלבית שלא נושרת ? קבעו פגישת ייעוץ – וגלו את כל האפשרויות, מהמשיכה העדינה ועד פתרונות אסתטיים שקופים.

אנו ממליצים לקרוא

יישור שיניים שקוף

אוקטובר 20, 2025

5 אמיתות מפתיעות שהרופא שלכם אולי לא יספר לכםיישור שיניים באמצעות קשתיות שקופות הפך לאחת המהפכות הגדולות בעולם האורתודונטיה. הפופולריות

קרא עוד »

בעיות שיניים אצל ילדים שמצריכות טיפולי יישור שיניים

פברואר 13, 2025

יש מגוון בעיות שיניים ולסת שיכולות להוביל לצורך ביישור שיניים אצל ילדים. הנה כמה מהבעיות הנפוצות אצל ילדים בגילאים שונים.

קרא עוד »

שמירה על תוצאות הטיפול האורתודנטי

ינואר 16, 2025

תהליך יישור השיניים אינו מסתיים עם הסרת הגשר או השלמת השימוש בפלטות. שלב הרטנציה הוא חלק קריטי בשמירה על תוצאות

קרא עוד »

יישור שיניים פנימי

אוקטובר 31, 2024

יישור שיניים פנימי (לינגואלי) הוא שיטת טיפול אורתודונטית מתקדמת, שבה הסמכים (הברזלים) מודבקים על הצד הפנימי של השיניים, כלומר, בצד

קרא עוד »

התמודדות עם יישור שיניים

אוקטובר 20, 2024

מדריך להורים – איך לעזור לילדים שלכם להתמודד עם הליך יישור השיניים? יישור שיניים הוא תהליך חשוב שיכול להשפיע רבות

קרא עוד »

אורתודונטיה לא רק לחיוך יפה

אוקטובר 15, 2024

אורתודונטיה לא רק לחיוך יפה – איך יישור שיניים תורם לבריאות הכללית? כאשר חושבים על יישור שיניים, התפיסה הנפוצה היא

קרא עוד »

הפוסט שיניים כלואות, איך מטפלים בשיניים כלואות? הופיע לראשונה ב-אורתו בריבוע.

במשך שנים רבות, ולמעשה עד היום, רופאי השיניים הכלליים הצביעו ואף מצביעים על שיני הבינה כאחראיות לתהליך.
משפטים כמו: "זה נגרם בגלל שיני הבינה", או "אם לא תעקור את שיני הבינה, השיניים התחתונות תצטופפנה", ואפילו "לך תעקור את שיני הבינה והצפיפות תיפתר" נפוצים מאוד.
בפועל, מחקרים מבוססי הוכחות לא מצאו קשר בין שיני הבינה, עמדתן בלסתות, וצפיפות של השיניים.
יתרה מזו, לאחוז לא קטן יחסית באוכלוסייה, שיני הבינה כלל לא התפתחו, וגם אצלם ניתן לראות צפיפות בלסת התחתונה.

לפיכך תעלומת השיניים הצפופות נותרה בעינה.
ייתכן מאוד והיא קשורה לתהליכי ההתבגרות וההזדקנות, וכפי שאנו, עם השנים, מאבדים בגובה מספר סנטימטרים, כך אנו חווים את הצטמקות הלסת התחתונה, ובעקבותיה צפיפות השיניים באותה לסת.
מדוע דווקא בלסת התחתונה? איננו יודעים, אולם, ההבדל בין הלסת התחתונה לעליונה הוא שהיא הלסת הנעה, לעומת הלסת העליונה שהיא מקובעת לגולגולת ואינה נעה.

צפיפות בלסת תחתונה – מתי זה קורה?

קצב ההתפתחות של אותה צפיפות משתנה בין איש לרעהו.
יש כאלו שההתפתחות מהירה מאוד, ויש כאלו שהקצב של ההתפתחות איטי, ואפילו איטי מאוד.
יש האומרים שהצפיפות התפתחה תוך שבועות ויש כאלו שטוענים שהיא התפתחה תוך שנים.
בסופו של דבר, אלו שמגיעים למרפאה האורתודונטית בבקשה לבדוק את הצפיפות שלהם, הם אלו ששמים לב שמשהו אינו כשורה.
שמשהו אינו נראה להם בשיניים התחתונות שלהם.
ברור לכל שמדובר בתלונה שהיא בעיני המתבונן.
הצפיפות אינה מפריעה לשום פעילות של הפה, כמו חיתוך מזון, לעיסתו, דיבור וכו'.
היא מפריעה בעיקר מבחינה אסתטית.
הצפיפות הזו של השיניים בלסת התחתונה, מוכרת לאורתודנטים, וכמעט בכל מקרה ניתן לטפל בה.

תכנית הטיפול תלויה ברמת הצפיפות, (קרי, ניתן ליישר ללא עקירות או בעזרת עקירות), בצורת הקשת, וכמובן בצורת הקשת העליונה התוחמת את הקשת התחתונה.
די בכך שבלסת התחתונה תהייה צפיפות בינונית, אולם בלסת העליונה תהייה גם צפיפות שתגביל את מציאת המקום לשיניים בלסת התחתונה, על מנת שטיפול בלסת התחתונה יחייב טיפול גם בלסת העליונה.

אמצעי הטיפול בצפיפות מגוונים ובמרפאה שלנו אנו מטפלים בעיקר באמצעות סמכים (ריבועים) המודבקים על השיניים בלסת התחתונה.
יש ריבועי מתכת או חרסינה. בכל מקרה תמיד החלק הפעיל שהוא הקשת המחברת בין השיניים הוא ממתכת.
אפשרות נוספת לטיפול היא באמצעות פלטות שקופות – קשתיות – אך היא אינה מתאימה לכל אחד.
הסברים בנושא ניתן לקבל לאחר בדיקה.

לאחר שהמתרפא מסכים להיכנס למסלול האבחנה והטיפול – הוא נשלח לצילומים מתאימים על מנת לבחון את מצב השיניים, השורשים והרקמות הסובבות אותן.
בהמשך נלקחים מטבעי לימוד מהם ניתן למדוד במדויק את חומרת הבעיה, ולכמת אותה (למשל, מהי מידת צפיפות במ"מ, מה גודל השיניים, ומהם עמדת השיניים והשורשים שלהם וכדומה).
רק כאשר כל הנתונים ביד הרופא, הוא יכול לקבוע תכנית טיפול ואלטרנטיבות, אותן הוא מציג למתרפא.

אחד הכלים השכיחים להתרת הצפיפות הוא הקטנת גודל השן על יד השחזה (strip) שיכולה להיעשות ידנית או באמצעות מקדח דק מאוד.
אותה השחזה אינה פוגעת בשן, מאחר והיא בתחום הזגוגית המגינה עליה.
יש לציין שבאזור זה כמעט ואין עששת.

צפיפות בלסת תחתונה – תופעות לוואי לטיפול

תופעות לוואי שכיחות לטיפול בצפיפות תחתונה: אי-נוחות בימים הראשונים, נפיחות החניכיים כתגובה להזזת השיניים, דימומים מהחניכיים בעיקר אם לא מצחצחים שיניים כיאות, תחושת ניידות שיניים בעת הטיפול, יצירת משולשים שחורים הנובעים מנסיגת חניכיים או מהתרת הצפיפות (התרחקות החניכיים מהשיניים, תוך יצירת משולש שנראה שחור במקום ורוד באזור המפגש לש השיניים עם החניכיים).
משולשים שחורים נצפים במיוחד במקרים בהם יש צורך בעקירות.
יש אפשרות לתקן אותם בעזרת חומרים מרוכבים, וטיפול זה נעשה על ידי רופא אחר ועלותו אינה כלולה בעלות הטיפול הרגיל.
תופעות הלוואי האחרות רשומות בדף המידע למתרפא, והם אינן שונות מתופעות הלוואי של כל טיפול יישור שיניים רגיל.
ולסיום, הטיפול אינו מונע את הנטייה של השיניים לרצות להצטופף לאחריו, אבל שמירה על התוצאה מאטה את התהליך.

קראו גם – שיניים כלואות | מה הן פנים אסתטיות?

הפוסט צפיפות תחתונה הופיע לראשונה ב-אורתו בריבוע.

חבלה בשיניים שכיחה מאוד.
מחקרים שונים מדווחים על כ-30 אחוז מהילדים, עד גיל 18, חווים חבלה בשיניים, כמו למשל, התנגשות עם הקרקע בעת נפילה או החלקה, או מכה ממרפק של חבר בעת משחק.
במרבית המקרים, אנחנו כלל לא יודעים או זוכרים את אירוע החבלה, אולם סימניה יכולים להופיע שנים רבות אחר-כך.
למשל, שן שיכולה להאפיר לפתע, ללא שום סיפור מוכר של חבלה, היא כמעט בכל המקרים תוצאה מחבלה בעבר שלא דווחה.
בסוף, בחלק מהמקרים, נזכרים.
כמעט ולא ידוע על סיבות פנימיות לשינוי צבע שן, להוציא עששת.
כל שינוי צבע שן, גם אם אינו מלווה בכאב, דורש בדיקה.
רצוי מאוד לפנות למומחה/מומחית לטיפולי שורש, האמונים ביותר על טיפולים במקרים שכאלו.

חבלה חמורה יותר, גורמת לתזוזה של השיניים בתוך המרחב של הלסת – פנימה, הצידה, או החוצה, ללא ניתוק השן מהפה, ובמקרים חמורים יותר, השן או השיניים ניתקו ממקומן ויצאו מחלל הפה לסביבה.
אין ספק שמדובר בטראומה או חבלה לא פשוטה, עם השלכות עתידיות מורכבות ביותר, אך יש לזכור שכיום, מכלול מקצוע רפואת השיניים, על כל ההתמחויות שלו (לילדים, ליישור שיניים, לטיפולי שורש, למחלות חניכיים לשיקום ולכירורגיה פה ולסתות), יכול לתת למצב הזה, חמור ככל שיהיה, פתרון, על מנת שעוצמת הטראומה הפיסית וכמובן גם הנפשית תפחת, תועם או אפילו תיעלם.

יש לזכור שמדובר בהליך ארוך ומורכב, שדורש משאבים גדולים ביותר.
זמן, הוא משאב חשוב, ולכן הטראומה לא רק גורמת לדאגה, היא, בין היתר משנה סדרי יום.
לפתע צריך להגיע למרפאות שיניים בשעות העבודה, לנוע ולתאם זמני ביקור בין רופאים שונים ועוד.
כמובן שעלותה יחסית גבוהה.
סבלנות היא מילת המפתח.
שום הליך אינו יכול להיות בצורה של זבנג וגמרנו.
בעיקר חייבים לתאם ציפיות.
כאשר מדובר על תיאום ציפיות יש להבין, שלמרות שחלק מהרופאים נושא את התואר מומחה, הם אינם יכולים לנבא מה יקרה בפועל: האם השן שנחבלה וטופלה, אכן תיקלט ותתנהג כמו כל שן, או שהיא תיקלט לתקופה קצרה או ארוכה יחסית, אבל בסופו של דבר יהיה צורך להחליפה בשתל ושן מלאכותית.
לא ניתן לחזות אם שן שיצאה וזזה בעצם, או שהשורש שלה נשבר, תוכל להגיע למקום בו הייתה לפני האירוע, תשנה או לא תשנה את הצבע שלה, יהיה צורך בטיפול שורש מורכב ועוד.
במקרים רבים של שיניים צעירות, שלא עפו מהפה יהיה צורך בטיפולים רבים אצל האנדודונט/ית שינסה/תנסה לשמור על תהליך התפתחות השורש, כך שהשן תישאר זמן רב בפה וכן אצל האורתודונט/ית על מנת לשפר את מיקומה תוך כדי תהליך ההבראה במטרה למנוע את החיבור בין השן לעצם, אולם לא בטוח שיקרה.

במרבית המקרים של תזוזת השן בעצם, פנימה או החוצה, שברי שורשים ועוד חבלות, מומלץ שמומחה/מומחית ליישור שיניים (אורתודונט/ית) יהיה מעורב בטיפול.
הסיבה לכך היא המיומנות של המומחה בהבאת השיניים למיקום האופטימאלי שלהן, בדרך כלל על פי צילומים שונים, וכן על פי הנדרש בפה עצמו.
הזזת שיניים בחלל אינה הליך פשוט כלל ועיקר.
היא דורשת לא רק ידע וניסיון אלא גם מיכשור מתאים ותובנות בכימות תזוזת השיניים וההשלכות שלהן, גם לאחר טראומה.

המלצה חשובה: במקרי טראומה רצוי לטפל במסגרת צוות שחבריו מכירים איש את רעהו.
כלומר, כל המומחים האמורים לטפל במקרה יכירו זה את זה, את כישורי האחר, ובעיקר כאלו שמכירים את האחריות הרבה הכרוכה בתהליך.
המתרפא אמור להיות בראש מעייני הצוות הזה. שלעולם לא יהיה מצב בו ילד/ה שנפגע/ה נשכח/ה באמצע תהליך של מעקב, טיפול הדרגתי, וכדומה.
הכול חייב להיות מתוזמן בצורה מדויקת ביותר. 

לידיעתכם: כל פגיעה/חבלה בשיניים שאירעה לתלמיד עד ה-1 לינואר 2019 מכוסה על ידי ביטוח מיוחד של משרד החינוך.
מומלץ לשמור תיעוד של כל פרט מרגע התאונה/חבלה, כמו גם את הקבלות/חשבוניות ששלומו, ואף להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני נזיקין בתחום הרפואה.

צפו בסרטון איך מצילים שיניים

הפוסט חבלה בשיניים קבועות הופיע לראשונה ב-אורתו בריבוע.

גם עם קיבוע!
קיבוע אורתודונטי הוא פס מתכת המודבק על החלק הפנימי של השיניים בדרך כלל בתום טיפול יישור שיניים.

הקיבוע, הוא אמצעי טיפולי למניעת תזוזת שיניים לאחר טיפול יישור שיניים, עבורנו הוא "standard of care".
קרי, אי הדבקת קיבוע אמורה לדרוש הסבר מהמטפל.
נכון, לא תמיד ניתן להדביק קיבוע בלסת העליונה, אולם אי-הדבקתו על שיני הלסת התחתונה עלול לעורר תמיהה, אלא אם הוא מגובה בסיבה מספקת, כמו בקשה מצד המטופל או היגיינה אוראלית מחרידה.

מסתבר שהאמונה שהקיבוע ישמור על השיניים במצב שבו הוא הודבק, היא אמונת שווא.
אין שום דבר יציב בגוף האדם.
במשך החיים, הכול נע וזע, משתנה ועמדת השיניים, כחלק מגופנו אינן יוצאות מן הכלל הזה.
מאחר ואיננו יודעים מה בדיוק גרם להפרעת הסגר, אזי אין אנו יודעים כמה זמן תימשך ה'יציבות' של השיניים בסיום הטיפול, גם עם קיבוע.
הכוחות הפועלים על השיניים במשך החיים הם רבים.
לכל כוח יש עוצמה ויש כיוון, ובסופו של דבר נוצר כוח שקול, שעצמתו ומשכו יכולים לגרום לתנועת השן, גם אם היא מחוברת לקיבוע הטוב ביותר.
לעתים, אמנם נדירות, גם הקיבוע עצמו יכול לגרום לתזוזת שיניים, אבל לא כאן המקום לדון בכך.

מבחינה מעשית, גם אם השיניים הגיעו, בעת הטיפול, למקום הטוב ביותר, והנכון ביותר, והודבק עליהן קיבוע, שאמור לשמור על מצבן ועמדתן, לא נוכל להבטיח שכך אמנם יישמרו הדברים.
זו אינה התנצלות – אלא המציאות.
מדובר בכוחות שאין לנו שליטה עליהם ואין אנו יכולים לדעת אם הקיבוע יוכל לעמוד בפניהם – לא ישבר, לא יתנתק וימנע את תזוזת השיניים.

אנו עושים בטיפול ובסיומו את המרב על מנת שהתוצאה שאליה הגענו תחזיק מעמד זמן רב.
אולם קיימים מספר גורמים שיכולים להשפיע על השיניים לפני וגם לאחר הטיפול:

א. תנוחת הלשון – מיקום הלשון במנוחה אמור להיות בגג החך, ללא מגע עם השיניים.
כל מגע עם השיניים ייגרום לתזוזתן, ולא משנה אם יש או אין קיבוע.
הלשון יכולה להפעיל כוח גם על שן אחת המחוברת לקיבוע ולגרום לתזוזה שלה בלבד.

ב. צורת הדיבור – תנועת הלשון והשפתיים בדיבור משפיעה רבות על יציבות ותנועת השיניים, ולעיתים יש צורך לעבור טיפול של קלינאי/ת תקשורת.

ג. צורת הבליעה – בבליעה תקינה הלשון נעה למרכז החך.
כל תנועה אחרת אינה תקינה, והרסנית לעמדת השיניים.

ד. התנהגות השפתיים – הפעלת כוחות השפתיים על השיניים כמו נשיכתן, תשפיע על מיקום השיניים.

ה. מגע מתמיד בין הלשון לשפה – משפיע על עמדת החותכות התחתונות ומונע בקיעתן.

ו. נשימת פה – מונעת מגעים תקינים בין השיניים העליונות לתחתונות ומשפיעה על גדילת הלסתות ועמדת השיניים ללא קשר לנוכחות קיבוע.

ז. מציצת אצבע או כל אמצעי אחר – משנה מיקום שיניים במרחב.

ח. כוח מובנה בלסתות המניע שיניים אחוריות קדימה.

ט. התפתחות צפיפות בשיניים בלסת התחתונה עם העלייה בגיל.

קיימים גורמים נוספים ולכן לקיבוע אין תאריך תפוגה ומומלץ להשאירו, לתקופה ארוכה ככל הניתן.
המעקב יכול להיעשות גם על ידי המטופל או רופא השיניים.
יש לשמור על ניקיון השיניים שעליהן הקיבוע מודבק, וכן להימנע מלהשתמש בקיסמי עץ או פלסטיק ביניהם, העלולים לנתק את הקיבוע מהשיניים.
מאחר ועם הגדילה וההתבגרות חלים שינויים סגרים והמגעים בין השיניים התחתונות לעליונות משתנה, רואים, עם הזמן, ניתוקים רבים יותר בקיבועים שבלסת העליונה.
שוב, לצערנו, אין אנו יכולים להיות אחראים ולשלוט באותם שינויים.
במקרים בהם תמיכת העצם בשיניים לקויה (מקרים פריודונטאליים) קיים קושי רב בשימור התוצאה, ומומלץ בכל מקרה להשתמש גם בקיבוע קבוע וגם נייד לכל החיים.

בכל מקרה של ניתוק מומלץ לפנות למרפאה או למרפאה אורתודונטית אחרת לקבלת טיפול.
האחריות הטיפולית על שלמות הקיבוע המקורי ניתנת לשנה אחת מסיום הטיפול שמוגדר כהסרת המיכשור הקבוע מהשיניים.
לאחר מכן, כל נזק לקיבוע, כמו שבר, ניתוק, הסרתו וכדומה כרוכים בתשלום.
האחריות על תיקונים/החלפות תלויה בכל מקרה לגופו.

במקרה של טיפול במתרפא מזדמן, שלא קיבל טיפול במרפאה, כל הנ"ל קיימים ויעשו כל המאמצים לתקן/להחליף/לשנות את הקיבוע, כאשר האחריות היא רק על הקיבוע או חלק מהקיבוע שתוקן.
היא אינה קשורה לעמדת השיניים, למצבן או לשרידותן.
גם תקופת האחריות על תיקון זה תיבחן לגופו של מקרה.

הפוסט קיבוע אורתודונטי הופיע לראשונה ב-אורתו בריבוע.

על-מנת להצליח בטיפול ולקבל את התוצאה הטובה ביותר, שהיא גם התוצאה הרצויה מבחינה אסתטית ובריאותית, על המתרפא/ה לשמור על היגיינה אוראלית.
כלומר, לדאוג שהשיניים תהיינה נקיות מכל רבב.

סביב הסמכים והטבעות – bands and brackets – המודבקים על משטחי השן נאספות שאריות מזון.
אלו מושכים אליהן חיידקים, העלולים לגרום לנזקים ולפגוע בבריאות ובאסתטיקה של מערכת השיניים.
גם ללא שאריות מזון, חיידקים מצטברים סביב אותם מכשירים ומעכלים את חומר השן ומשנים את צבעה.
לכן, חשוב לשמור על היגיינה אוראלית, על ניקיון השיניים, החניכיים והמכשירים.

אי-שמירה מעודדת הופעת עששת, או בשפת העם 'חורים בשיניים'.
בצורתה הקלה, העששת מתבטאת בשינויים בצבע השן – הופעת נקודה לבנה על פני השן, או אפילו סימנים אפורים ושחורים.
בצורתה החריפה, עששת פוגעת במבנה השן ועלולה לחייב שחזורים (סתימות), טיפולי שורש, כתרים ואפילו עקירות.
נציין כי השתלשלות האירועים המתוארת למעלה אינה חייבת לקרות.
אילו הייתה זו התוצאה הטיפולית השכיחה, לא היה מקום ליישור שיניים כמקצוע טיפולי בתחום רפואת השיניים.
המניעה הינה הכלי הטוב ביותר להילחם בתופעה.
כלומר, השמירה על היגיינה אוראלית ברמה גבוהה לאורך הטיפול.

דרכים לשמירה על היגיינה אוראלית:

• צחצוח שיניים עם משחה המכילה פלואוריד בצורה נכונה לפחות פעמיים-שלוש ביום.
• שטיפת הפה עם מי פה המכילים פלואוריד, בעיקר לפני השינה.
• שימוש בזרמי מים כמו סילונית – מכשיר מיוחד שמנקה את השיניים לאחר הצחצוח.
• טיפול שיננית אחת ל-4 חודשים במהלך טיפול יישור השיניים.
•  ביקורות תקופתיות (בכל חצי שנה) אצל רופא השיניים.

הקפדה על אלו מסייעת בצורה משמעותית במניעת הנזקים שצוינו לעיל, העלולים להתלוות לטיפול האורתודונטי.

כמו כן, אנו מבקשים לצחצח את השיניים לפני הכניסה לכל טיפול אצל הרופא.
מתרפא שלא יצליח לשמור על היגיינה אוראלית נאותה יופנה לשיננית ביוזמת המרפאה, לניקוי השיניים ולהדרכה חוזרת.
אי-הקפדה על היגיינת הפה תחייב בחינה מחודשת של המשך הטיפול.
האחריות היא על המתרפא והוריו/אפוטרופוס.

על המתרפא/ה לעבור טיפול שיננית לפני הטיפול, כך שהדבקות הסמכים והטבעות על השיניים יהיו על משטחי שיניים נקיים מרובד ומאבנית.
כאמור, לאורך הטיפול מקובל לעשות טיפול שיננית שוטף אחת ל-4 חודשים, לא רק לצרכי ניקוי אלא במיוחד לפלואורידציה, תהליך שהוכח שהוא מחזק את פני השטח החיצוניים של השיניים. בנוסף, לפני סיום הטיפול אנו דורשים לעבור טיפול אצל שיננית, כך שהקיבועים יודבקו על משטחים נקיים.
אנו ממליצים לעבור טיפול אצל שיננית שמנוסה מאוד בטיפול עם מטופלים אורתודונטיים.

הפוסט הקפדה על היגיינה בפה בטיפול יישור שיניים הופיע לראשונה ב-אורתו בריבוע.

מספר הטלפון שלי הוא 0529253794.
מרבית הזמן אני מטפל ולא מסוגל לענות לטלפון לכן עדיף לשלוח לי הודעת WhatsApp.
בהודעה יש לכתוב את השם המלא של המתרפאה או המתרפא, שם פרטי, שם משפחה והמרפאה בה מטופל.
אני אשתדל לתת מענה מהיר או הנחיות כיצד יש לפעול.

לידיעה, המיכשור הנמצא בפה, אינו מהווה חלק מהשיניים אלא מודבק אליהן.
לפיכך, תמיד קיים סיכוי מסויים, שהסמכים והטבעות המודבקים יתנתקו.
הסיבות לכך הן רבות ומגוונות, ביניהן, כוחות לעיסה, שינויי קור וחום, שינויים במיקום השיניים והמפגש בין השיניים העליונות לתחתונות ובלאי של חומר ההדבקה.

במקרה נתק של טבעת או סמך, הצורך לטיפול ותיקון לא בהכרח דחוף.
אם הנתק אינו מפריע, אזי אין צורך להגיע למרפאה אולם יש לדווח על כך לרופא בעת הביקור השגרתי.

אם הנתק מפריע, או שקיימת הפרעה, או שיש תחושה שונה מהרגיל או הצפוי, או במקרה של כאבים לא מוסברים, ניתן:

א. לצלם את הנתק/האזור המפריע ולשלוח אלי צילום ב–WhatsApp.
ב. אם לא מדובר במשהו שניתן לצלמו, ניתן לשלוח WhatsApp שיסביר את מהות הבעיה.

עזרה ראשונה ניתן לקבל ממני, באופן אישי, בכל אחת מהמרפאות בהן אני עובד.
המרפאות, כתובתן, הטלפונים ליצירת קשר וימי העבודה מפורטים באתר שלי – mysmilenp.co.il.

כיוון שאני מטפל במטופלים רבים ובמרפאות רבות, זמני ההגעה שלי לכל מרפאה משתנים משבוע לשבוע ולכן,

יש להגיע למרפאה, רק לאחר תאום מראש!

הפוסט עזרה ראשונה יישור שיניים הופיע לראשונה ב-אורתו בריבוע.

הפוסט פלטה שקופה הופיע לראשונה ב-אורתו בריבוע.

1. בימים הראשונים לאחר ההדבקה תחוש/י בלחץ ו/או בכאב על השיניים.
   כאבים אלו ייעלמו, ללא טיפול מיוחד, לאחר מספר ימים.
   זאת תופעה טבעית שמלווה את תזוזת השיניים, ומתרחשת עקב התהליך הביולוגי הכרוך בתזוזת השיניים.
2. משככי כאבים יכולים להקל בתקופת הכאב והלחץ על השיניים.
   רצוי להתייעץ עם הרופא בנושא.
3. במידה והמכשיר ידקור או יפצע את הרקמות הרכות בפה, אפשר לכסותו בעזרת שעווה מיוחדת שניתנה לך.
   השעווה "מודבקת" לאזור הדוקר בעזרת האצבע.
   במקרה חירום ניתן להשתמש גם בגומי לעיסה.
4. צחצוח השיניים והחניכיים חשוב ביותר לקבלת תוצאות טובות.
   יש לצחצח שיניים לפחות פעמיים-שלוש ביום, ובמיוחד לפני השינה.
   ישנה חשיבות רבה למשך הצחצוח ולא רק לטכניקה בה הוא נעשה.
   מומלץ להקפיד על לפחות שלוש דקות בכל צחצוח.
   חוסר שמירה על היגיינת הפה עלול לגרום לכתמים צבעוניים על השיניים או אפילו לחורים בשיניים ולדלקות חניכיים.
   לגבי מברשות מיוחדות לניקוי ה"גשר" כדאי להתייעץ עם הרופא/ה או השיננית איזה סוג כדאי לרכוש.
   יש להקפיד במיוחד לנקות את האזור שבין המכשיר והחניכיים.

זכור/זכרי: חוסר הקפדה על צחצוח שיניים בזמן טיפול אורתודונטי הוא סיבה מספקת להפסקת הטיפול על ידי הרופא.

5. לפני השינה מומלץ לשטוף את הפה במי פה המכילים פלואוריד.
6. בתקופת הטיפול אנו מבקשים להימנע מנגיסה במאכלים קשים במיוחד.
   נגיסה במאכלים קשים עלולה לגרום לנפילת הסמכים ולכן מומלץ לחתוך מאכלים קשים הנכנסים לפה לגודל שאינו דורש פעולת חיתוך אלא לעיסה בלבד.
   אי הקפדה על אכילה נכונה עלולה לגרום לשבירה של המכשיר ובעקבותיה עיכוב בטיפול, חוסר נוחות וכן לפעמים לתוספת בעלות הטיפול.
7. במקרה של שבר או ניתוק חלק מהמכשיר יש להתקשר למרפאה.
   ברוב המקרים אין צורך בתיקון המכשיר עוד באותו יום אולם מומלץ להגיע למרפאה בהקדם.
8. בתקופת הטיפול יש להקפיד על ביקורת תקופתית אצל רופא השיניים הכללי לפחות אחת לששה חודשים.
   אנו ממליצים על טיפול שיננית אחת ל-4 חודשים עקב הקושי בניקוי השיניים עליהן מודבקים הסמכים.
   במקרים חריגים הרופא יפנה את המתרפא לשיננית בתדירות גבוהה יותר.
9. יש להקפיד להגיע למרפאה לביקורות וטיפולים על פי הנחיית הרופא על מנת למנוע גרימת נזק לשיניים ולרקמות התומכות שלהן.
10. חוסר הקפדה על היגיינת הפה, שבירות מרובות של המכשיר או אי הופעה לטיפול לתקופות ממושכות עלולים לגרום להפסקת הטיפול האורתודונטי בטרם עת.

במידה ויש שאלות, נא להתקשר למרפאה במועד הקרוב ביותר.

קראו גם – יישור שיניים | עזרה ראשונה

הפוסט הוראות לאחר הדבקת גשר בשיניים הופיע לראשונה ב-אורתו בריבוע.

אבל…. היום רק מתחיל השלב הארוך ביותר בתהליך הטיפול, הנקרא רטנציה או בעברית: שמירת התוצאה.
אם את/ה רוצה, שהתוצאה האסתטית של הטיפול תישמר לאורך ימים, עליך להקפיד, בלא פשרות, על כל הוראות ההתנהגות עם הריטיינרים (הפלטות, הניתנות, ברוב המקרים, בגמר הטיפול).
הריטיינר נועד לשמור על ההישג שאליו הגענו.
הטיפול הפעיל פתר רק את הבעיה שבגללה הגעת למרפאה, אך הגורמים והכוחות שיצרו את הבעיה ממשיכים לפעול, בדרך כלל.
נדרש זמן נוסף, כדי שהרקמות הסובבות את השן יסתגלו באופן מלא למצב החדש.

קראו גם – הוראות לטיפול בפלטה שקופה לרטנציה

הקפדה על השימוש בריטיינרים היא לטובתך.
לעיתים, מי שהשתמש ברסן, צריך להמשיך להרכיב אותו לפי הוראת הרופא, מפני שתהליכי הגדילה עדיין לא הסתיימו, והשימוש במכשיר נועד לשפר את היחסים בין הלסתות.
מתרפאים עם קיבוע קבוע חייבים לשמור על שלמותו וניקיונו.
יש להקפיד לצחצח היטב את הקיבוע.
אי-הקפדה על הלבשת המכשירים עלולה לגרום לנסיגה במצב השיניים, שתפגע במראה האסתטי של השיניים והפנים.
הנסיגה, בדרך כלל, מהירה מאוד ומתרחשת בתוך מספר ימים או שבועות.
בנוסף לכך, יש לדאוג לניקיון מרבי של המכשירים, כדי למנוע זיהומי פה.
חובה לצחצח את המכשירים לפחות פעמיים ביום במברשת השיניים ולשטוף במים קרים.
כמו כן, יש לצחצח היטב את השיניים, החניכיים והחך הבא במגע עם המכשירים.
אין לנקות את המכשירים במים רותחים או חמים, מכיוון שהם בנויים מחומר פלסטי.

קראו גם – הקפדה על היגיינה אוראלית

אם ההוראה היא להרכיב המכשירים כל היום אזי, בזמן האוכל, ניתן, לפי הוראת הרופא, להסיר את המכשירים.
רצוי לאחסנם בקופסה הייעודית המצויה בידיך.
אובדן המכשירים השכיח ביותר קורה בזמן הארוחה, משום שנוהגים לעטוף אותם במפית נייר ובתום האוכל להשליכה לפח, בהיסח הדעת.
יש לשמור על שלמות המכשירים, שכן תיקון שברים או בניית מכשיר חדש עולים כסף רב!!!
אם בכל זאת, המכשיר נשבר או אבד, יש להודיע על כך בלא דיחוי למרפאה, ולתאם ביקור.
דחיית הביקור תגדיל את הסבירות לתזוזת שיניים מרגיזה.
האחריות לקיבוע קבוע היא לשנה אחת.
תיקון או החלפת קיבוע קבוע עולים כסף.

לצערנו, אחד השינויים המתחוללים במערכת השיניים, הוא הופעה של צפיפות שיניים בלסת התחתונה.
תופעה זו עלולה לקרות לכל אחד גם עם קיבועים, בין אם עבר או לא עבר טיפול אורטודונטי, והיא קשורה לפיזיולוגיה והביולוגיה הנורמליות של התבגרות גוף האדם, בדיוק כמו שהשיער מאפיר או נושר עם הגיל.

הצוות ואני מקווים, שתקופת הטיפול הפעיל תיזכר כחוויה מיוחדת ותיכלל אצלך במערכת החוויות החיוביות.
יש להקפיד על המשך הביקורים הסדירים במרפאה, עד אשר הרופא ייתן הוראה אחרת.

קראו גם – יישור שיניים

הפוסט הורדת גשר מהשיניים הופיע לראשונה ב-אורתו בריבוע.