אסתטיקת הפנים חשובה בכל חברה ובכל תקופה.
על אף שמקובל לטעון כי היופי הוא בעיני המתבונן, מספר מחקרים הוכיחו כי מרכיבי היופי אינם אקראיים. מחקרים אלו הוכיחו כי קיימת הסכמה בין תרבויות שונות לגבי מאפייני פנים נאות.
בחברה המודרנית, היופי ובמיוחד היופי של הפנים, הפך חשוב במיוחד. הוכח כי אותם אנשים בעלי מאפיינים אטרקטיביים, נחשבים כבעלי מסוגלות גבוהה יותר, מצליחים יותר וחביבים יותר.
אותם מבוגרים או ילדים בעלי המאפינים האטרקטיביים זוכים ליחס מועדף בהשוואה לאלו החסרים מאפיינים אלה.
אחת ממטרות הטיפול האורתודנטי היא שיפור אסתטיקת הפנים תוך הגעה לסגר אידיאלי. יותר ויותר אנשים פונים לביצוע ניתוח אורתוגנטי רק במטרה לשפר את האסתטיקה של הפנים 7. בטיפול בילדים בעלי הפרעות סגר Cl II ו-Cl III, על רקע סקלטאלי, נעשים ניסיונות, כולל ניתוחים אורתוגנטיים, במטרה לשפר את אסתטיקת הפנים בכלל והפרופיל בפרט.
לאורתודנט קיימת השפעה רבה על תוכנית הטיפול בה יבחר המטופל. ביכולתו של האורתודנט לכוון את דעתו של המטופל לעבר תוכנית טיפול הכוללת שינוי או תיקון של מראה הפרופיל. אולם ממספר מחקרים עולה כי דעתם של האורתודנטים ודעתו של המטופל לגבי מאפייניו של פרופיל אסתטי, אינן תמיד זהות. במחקר שהתמקד בפרוטרוזיביות השפתיים בפרופיל, Hershon & Giddon מצאו כי המטופלים לא הצליחו לזהות את צללית הפרופיל של עצמם.
כיוון שדעתם של המטופלים חשובה מאוד בהחלטה על ביצוע הטיפול ותוצאותיו, חשוב להשוות בין דעתם לדעתם של המטפלים. דעתם של מטופלים שונה מדעת האוכלוסייה הכללית. החל מהצגת תוכנית הטיפול ובמשך הטיפול, המטופלים רוכשים ידע ומודעות המעלים את הבנתם ואת הציפיות שלהם. באותו מחקר מצאו Tufeki et al. כי אותם מטופלים הסבורים שהפרופיל שלהם שונה מהממוצע (פרופיל של Cl II או Cl III) בנוסף לא מרוצים ממראה פניהם. תוצאות אלו מפתיעות ושונות ממחקרים אחרים שמצאו כי כלל הציבור מחשיב פרופיל של Cl II ו-Cl III אטרקטיביים באותה מידה כמו פרופיל Cl I 9.
בתקופה הפרה-היסטורית האסטטיקה היתה חשובה אך עיקר המשאבים היו נתונים להישרדות. על אף שכבר אז האדם היה דומה לאדם האירופאי המודרני בפסלים ובציורים הפנים מוצגות באופן גרוטסקי ומטושטש בהשפעת אמונות ופחדים.12 לפני כ-5000 שנה התחיל שילוב האסטטיקה באומנות. המצרים הקדמונים היו בעלי פנים עגולות ומצח משופע, רכס שטוח של הגבות, עיניים בולטות, שפתיים עבות, סנטר עדין ובולט וכן bimaxillary protrusion. פסל המלכה נפרטיטי מדגים את האידאל המצרי.
היוונים היו הראשונים ששילבו הבעת רגשות בפסלים. אפלטון ואריסטו הגדירו את האסטטיקה כשילוב של יופי ופילוסופיה. הפילוסופים האמינו שלדברים יפים יש חוקיות גאומטרית. בפסלים, הפנים היווניות הן אובליות, קצת מתחדדות לכיוון הסנטר, כשלנשים וגברים מראה דומה. המצח בולט מעט קדימה. מצח גבוה דווקא לא נחשב אסטטי ע"י היוונים. השיער כיסה את המצח – מגמה שקיימת גם היום. החיבור בין המצח והאף גבוה, כך ששורש האף חסר קעירות אופיינית. הפנים התחתונות משקפות את אותם קריטריונים אורתודונטיים המקובלים כיום – שפה עליונה גלית (כמו "קשת קופידון") ושפה תחתונה מעט משורבבת. השפתיים מורחקות מעט זו מזו. הסולקוס ה-labiomental מוגדר היטב.
הפסלים היווניים השפיעו גם על האורתודונטים הראשונים, ביניהם אנגל שהגדיר את אפולו ואפרודיטה ככלילי השלמות. גם Case כמון אנגל חש שהם מושלמים.
הרומאים, לעומת היוונים, לא יצרו אידאלים חדשים של יופי. הם פיסלו את האנשים כפי שהיו ולכן רואים מגוון של פרצופים.
מיכלאנג'לו תרם להתפתחות האמנות ברנסנס. המגמה היתה חזרה לתרבות הקלאסית. השיא היה בפסל "דוד" ששיקף את כל האידאלים. במאות 17-19 כתבו הרבה על אסטטיקת הפנים, אך ללא ידע ממשי. נטען אז שניתן לחשוף תכונות אופי על פי התבוננות בפנים. היו טענות כמו "רוחב הפה מעיד על גודל הקיבה" , "שפתיים עבות מצביעות על יצר חייתי" וכו'. ב- 1865 פורסם המחקר הרציני הראשון ע"י Woolnoth אשר דיבר על כך שהפרופיל הישר הוא הפרופיל האסטטי ביותר (קו מהמצח לסנטר חותך רק חלק קטן מהאף ומהשפה העליונה). בפרופיל קמור המצח והסנטר נשארים מאחור, והאף מלפנים. בפרופיל קעור כל המבנים נשארים מאחורי הקו. Woolnoth שם לב לכך שפרופיל קמור הוא יותר צעיר מקעור.
