הצילום הפנורמי הוא כלי חשוב בתהליך האבחנה המבוצע כחלק מתכנון הטיפול האורתודונטי. עם סיום הטיפול האורתודונטי, משמש הצילום הפנורמי ככלי המשמש להערכת איכות תוצאות הטיפול.
השימוש בצילום הפנורמי נפוץ כל-כך בזכות יתרונותיו של הצילום הפנורמי הרבים והברורים – הקלות ששביצוע הצילום (אין צורך בפתיחת פה), פרטים רבים (כלל השיניים ועצמות הלסת), שדה רחב (כותרות השינים, שורשי השיניים, סינוסים), זמינות ומחיר.
רופאי השיניים בכלל ואורתודונטים בפרט מתיימרים להפיק מידע רב מהצילום הפנורמי.
מידע זה משמש לקבלת החלטות קליניות.
חשוב לדעת, כי בשל האופן בו מופק הצילום הפנורמי – יצירת שיקוף דו מימדי של אובייקט תלת מימדי בצורת פרסה, קיימים אתגרים רבים ואי דיוקים המובנים בשיטת הצילום.
אמינות הצילום הפנוראמי
*Effect of buccolingual root angulation on the mesiodistal angulation shown on panoramic radiographs
Mariano A. Garcia-Figueroa, Donald W. Raboud, Ernest W. Lam, Giseon Heo, Paul W. Major
pages 93-99 Volume 134, Issue 1 (July 2008)
המחקר בחן את השפעת האנגולציה BL של השורשים על התחושה של מקבילות שורשים המתקבלת מהצילום הפנורמי.
המקבילות האמיתית של השורשים ביחס לקשת האורתודונטית הושוותה למקבילות הניראית בצילום הצפלומטרי.
מסקנה : ניתן להשפיע על על ביטוי המקביליות של שורשי הניב והמלתעה (הכי הרבה – בין ניב ומלתעה עליונים, במקום השני – בין ניב ומתעה תחתונים) ע"י שינוי הזווית הבוקולינגואלית.
לשינויים כאלה ישנה מעט השפעה באזור החותכות.
יש להתיחס בזהירות ליעילות הצילום הפנורמי לצורך הערכת מקביליות שורשים – בעיקר באזור עקירת המלתעה.
*In-vitro comparison of 2 cone-beam computed tomography systems and panoramic imaging for detecting simulated canine impaction-induced external root resorption in maxillary lateral incisors
Ali Alqerban, Reinhilde Jacobs, Paulo Couto Souza, Guy Willems
pages 764.e1-764.e11 AJO Volume 136, Issue 6, Pages 755-892 (December 2009)
8 לטרליות עקורות עם חללי ספיגה שנעשו ע"י מקדח עגול בקוטר 0.16 מ"מ בחלק ה- DP של השורש בעומקים שונים בשליש האמצעי או האפיקלי של השורש בעומקים שונים. הלטרליות הוכנסו בקרבת מגע לניב (כולל 2 לטרליות נוספות אינטקטיות לבקרה) – במטרה לדמות ספיגה.
צילמו פנורמי, טומוגרפיה (סוג של CBCT) ו CBCT.
תוצאות: נמצא הבדל משמעותי באבחון נכון של ספיגת שורשים בין הפנורמי לשני הסוגים של CBCT. CBCT עדיף משמעותית. CBCT רגיש יותר מפנורמי לאבחון חללי ספיגת שורש שבוצעו בלטרלית .
Michael Leuzinger, Alexander Dudic, Catherine Giannopoulou, Stavros Kiliaridis
pages 389-392 Volume 137, Issue 3 (March 2010)
האם תצלום רנטגן פנורמי מספק הערכה אמיתית של יחסי שורש mesiodistal של השיניים הסמוכות ? (ממצאים מ CBCT כ gold standard בכדי לבחון האם יש מגע).
תוצאות : מתוך 235 אתרים שהוערכו בפנורמי וב CBCT –
- מגעים בין שורשים התקבלו ב 47 אתרים (20%) בפנורמי ורק ב 5 (2.1%) בCBCT.
- לצילום הפנורמי יש רגישות מעולה של 100% בשילוב עם הספציפיות גבוהה של 81% (81% מהשטחים ללא מגע אובחנו כראוי).
- ערך הניבוי החיובי של הפנורמי היה נמוך (10%), ואילו ערך ניבוי שלילי היה 100%.
- הסיכוי לתוצאה חיובית הוא פי 5 יותר גבוה מתוצאה שלילית, באזור בו יש מגע בין שורשים.
מסקנה : מחקר זה מצביע על כך שבצילום הפנורמי מבוצעת הערכת יתר של מגעים בין שורשים. רק במקרים בודדים התקבלה קרבה אמיתית בין שורשי השיניים הסמוכות.
*Near-End of Treatment Panoramic Radiograph in the Assessment of Mesiodistal Root Angulation
Ann Marie Owens, Ama Johal
The Angle Orthodontist 2008 78:3, 475-481
(May 2008)
בטיפודונט סודרו שיניים במיקום אידיאלי למצב של אחרי טיפול עם עקירות. הזווית שבין קטעי החוט למישור היחוס (ה arch wire) נמדדה בצילום ובמציאות ונמדדה פעם נוספת לאחר שהשורש מוקם יותר מיזיאלית ויותר דיסטאלית.
- רק ב 26.7% מהמקרים הזווית בצילום הייתה קבילה קלינית.
- הווריאביליות הגדולה ביותר התקבלה בקשת העליונה באזור הניבים והמלתעות שם התקבלו שורשים יותר דיברגנטים בצילום.
- בקשת התחתונה הווריביליות הגדולה ביותר התקבלה באזור הלטרלליות והניבים שם השורשים בצילום התקבלו יותר קונברגנטים.
- יותר עיוות מתקבל בלסת התחתונה מאשר העליונה במיקום דיסטאלי או אידיאלי של השורשים.
קיים הבדל משמעותי בין הזווית הרדיוגרפית והקלינית.
Mandibular asymmetry diagnosis with panoramic imaging
Dana C. Van Elslande, Shawn J. Russett, Paul W. Major, Carlos Flores-Mir
pages 183-192 Volume 134, Issue 2 (August 2008)
מסקירת הספרות עולה שכל זמן שהמדידות הוורטיקליות לא דורשות דיוק רב, והמטופל מיוצב היטב במכשיר ומתחשבים בהגדלה, ניתן להשתמש בנתונים הוורטיקלים (דיוק ע"פ המחקרים נע בין +/- 10%).
בצילום דיגיטלי היה לרוב הגדלה פחותה במימדים הוורטיקלים עם תת יכולת אבחון אולם, למרות שנתונים וורטיקלים יותר מדוייקים מנתונים הוריזונטלים או זוויתיים, הם עדיין לא מייצגים בנאמנות את המקור לצילום. אחוז ההגדלה המדווח ע"י היצרן לא תמיד חופף להגדלה המחושבת , ואינה תמיד אחידה לאורך כל השדה המצולם.
מסקנות- יש להיזהר במסקנות לגבי אסימטריה מנדיבולרית בעקבות צילום פנורמי רגיל או דגיטלי.
יש להבין את מגבלות הצילום.
כמו כן יש להבין כי כל מכשיר פנורמי הוא ייחודי , ולכן יש להבין את מגבלותיו.
בהמשך , יש לחקור את דיוק הצילום הפנורמי המוסק מצילום תלת מימדי.
