יותר ויותר קלינאים המתמחים באסתטיקת הפנים מתבקשים ע"י המטופלים לא רק לתקן עיוותים אלא גם לשפר את אותם אזורים אשר אינם אטרקטיביים.
לפיכך, על הרופאים השונים ובהקשר שלנו על האורתודנטים ועל כירורגים של הפה והלסתות להגיע להבנה עמוקה לגבי אותם מאפינים אשר נחשבים על ידי הציבור כ"אטרקטיביים".
על פי התיאוריות בפסיכולוגיה אבולוציונית המקובלות היום, פני מבוגר אסתטיות יתאפיינו בשלוב של מספר ממוצעים, סימטרייה, מאפינים של פני תינוק (נאוטניות), חיות, צעירות וייחודיות מינית.
פנים אטרקטיביות של אישה יתאפיינו בקווים תינוקיים בעוד פני הגבר ישקפו סימטריה, בריאות, ערכים ממוצעים, שריריות ודומיננטיות חברתית.
מחקרים שבוצעו בעזרת תמונות דו-ממדיות והן בעזרת מודלים תלת-ממדיים, הוכיחו תיאוריות אלה.
פנים אטרקטיביים של ילד, מתבגרת ואישה מבוגרת חולקות בינן את אותם מאפיינים של תינוקיות – פנים גדולות עם מצח גדול, אמצע פנים גדול ודומיננטי, מימד וורטיקלי מוקטן, שפתיים מלאות ובולטות ופרופיל קמור מהמקובל באוכלוסייה.
לעומתם הפנים של בנים שלאחר גיל ההתבגרות ושל גברים בוגרים יחשבו אסתטיות כאשר ישקפו רמות גבוהות של טסטוסטרון – עלייה בגודל שליש פנים תחתון, סנטר בולט ושפתיים פחות בולטות.
בניגוד לתיאוריות אלה, מספר מחקרים הראו כי הנטיה האופנתית (secular trends) ואפילו הרקע התרבותי משפיעים על תפיסת היופי.
בתרבות שלנו למדיה יש השפעה רבה על תפיסת היופי. טלוויזיה, קולנוע, פרסומות ותעשיית האופנה קבעו סטנדרטים המגדירים כיצד יראה אדם יפה, בריא, חכם, עשיר ומאושר. מתוך תעשייה זו נבע הרעיון כי יופי הוא תנאי להצלחה.
לכל אדם תווי פנים יחודיים המאפינים אותו ומאפשרים להבדיל בינו לאחרים.
גם בקרב הפנים האטרקטיביים קיימת ווריאביליות רבה. אולם בהתאם לתיאוריות המקובלות, לכל הפנים האטרקטיביות אמורים להיות מאפיינים משותפים.
