יישור שיניים שקוף

שתפו
שתפו

תוכן עניינים

5 אמיתות מפתיעות שהרופא שלכם אולי לא יספר לכם

יישור שיניים באמצעות קשתיות שקופות הפך לאחת המהפכות הגדולות בעולם האורתודונטיה. הפופולריות העצומה של השיטה, במיוחד בקרב מבוגרים, נובעת מהדיסקרטיות ומהנוחות היחסית בהשוואה לגשר המסורתי. עד כמה היא פופולרית? שוק הקשתיות השקופות העולמי הוערך ב-5.13 מיליארד דולר בשנת 2023, והוא צפוי להמשיך ולצמוח באופן משמעותי, מה שממצב את השיטה ככוח מרכזי בתחום.

חלק גדול מהקסם, אך גם מהאשליה,  טמון בתוכנית הטיפול הדיגיטלית (כמו ה-ClinCheck של אינויזליין), המציגה למטופלים הדמיה ממוחשבת של מסלול טיפול מושלם וצפוי, שבסופו מחכה להם החיוך שתמיד חלמו עליו. ההדמיה הזו יוצרת תחושה של ודאות ושליטה, בקרב הרופא ובקרב המטופל.

כאן בדיוק מסתתרת האמת המפתיעה: מחקרים מדעיים רבים מהשנים האחרונות חושפים פער משמעותי בין התחזית הדיגיטלית המושלמת לבין התוצאות הקליניות בפועל. מאמר זה יצלול לעומק הממצאים הללו ויחשוף חמש תובנות מרכזיות מהמחקר, שעשויות לשנות את כל מה שחשבתם שאתם יודעים על יישור שיניים שקוף.

1. בעיית ה-50%: הפער המפתיע בין התכנון הדיגיטלי לתוצאה בפועל

אחד הממצאים המטרידים ביותר שעולים שוב ושוב במחקרים מדעיים הוא שרמת היעילות הממוצעת של קשתיות שקופות עומדת על כ-50% בלבד. כלומר, בממוצע, רק כמחצית מהתנועה שתוכננה דיגיטלית מתרחשת בפועל בפה המטופל.

"…שיעור ההצלחה הממוצע של קשתיות שקופות (CAs) עומד על 50% יעילות בלבד בכל סוגי תנועות השיניים (כולל הטיה, טורק, אינטרוזיה, אקסטרוזיה, סיבובים ותנועה גופנית)."

ממצא זה נתמך על ידי מחקרים נוספים. לדוגמה, מחקר קליני פרוספקטיבי אחד דיווח על רמת דיוק ממוצעת של 41% בלבד בתנועת שיניים שהושגה עם אינויזליין. הנתון הזה מפתיע במיוחד לאור העובדה שמדובר בטכנולוגיה מתקדמת המבוססת על תכנון ממוחשב ומדויק.
כדי להמחיש את הפער, דמינו כי אתם נמצאים בחיפה ומתכננים להגיע לירושלים, אך תוכנת הניווט מביאה אתכם לתל אביב … 

הסיבה לפער נעוצה ככל הנראה בכך שהפעלת כוח פיזי באמצעות מתקן פלסטיק נשלף היא מטבעה פחות צפויה וניתנת לשליטה מאשר הפעלת כוח באמצעות סמכים (גשר) המודבקים באופן קבוע לשיניים.

2. אשליית השליטה: קשתיות מצטיינות בהטיה, לא בטרנסלציה

כדי להבין את מגבלות השיטה, חשוב להבחין בין שני סוגים עיקריים של תנועת שיניים. הטיה (Tipping) היא תנועה פשוטה יחסית, שבה כותרת השן נוטה לכיוון מסוים, בדומה לסיבוב סביב ציר הממוקם במרכז המסה של השן. לעומת זאת, תנועה טרנסלציה או תנועה גופנית (Bodily Movement)  היא תנועה מורכבת בהרבה, שבה כל השן, כולל השורש, נעה במקביל, ללא שינוי בזווית שלה.

בעוד שתוכניות הטיפול הדיגיטליות מציגות לעיתים קרובות ביצוע תנועות מאוד מורכבות, המציאות הקלינית מראה שקשתיות שקופות משיגות את רוב התוצאות שלהן באמצעות הטיה פשוטה. ממצא זה קיבל חיזוק משמעותי במחקר קונצנזוס בינלאומי (מחקר דלפי), שבו 96% מהמומחים הסכימו כי הרחבת קשת השיניים באמצעות קשתיות "מושגת בעיקר באמצעות הטיית כותרות השיניים ולא באמצעות תנועה גופנית". מחקרים אחרים אישרו זאת; לדוגמה, מחקר שתכנן תנועה גופנית מצא כי בפועל התוצאה הייתה "הטיה בלתי מבוקרת"

3. לא כל התנועות שוות: מה קל ומה קשה (מאוד) להשיג עם קשתיות

רמת הדיוק אינה אחידה בכל סוגי התנועות. ישנן תנועות שקשתיות מבצעות באופן אמין יחסית, בעוד שאחרות נחשבות למאתגרות במיוחד ובעלות סיכויי הצלחה נמוכים משמעותית.

התנועות המאתגרות והכי פחות צפויות:

  • סיבוב שיניים (רוטציה):  סיבוב של שיניים דווקא יחסית קל להשגה אך גם כאן לא כל השיניים שוות – שיניים בעלות צורה מעוגלת כמו ניבים ומלתעות, נחשבות לקשות במיוחד לסיבוב באמצעות קשתיות.
  • תנועות אנכיות, החוצה ופנימה (אקסטרוזיה ואינטרוזיה): הזזת שיניים בציר האנכי – כלפי מטה (הארכה) או כלפי מעלה (קיצור) לתוך קו החניכיים – מציבה "אתגרים גדולים יותר".היא תנועה קשה ביותר עם אחוזי הצלחה נמוכים.
  • תנועת שורשים (טוֹרְק): שליטה על תנועת שורש השן, המכונה "טורק", הוכחה באופן עקבי כ"תנועה הכי פחות צפויה" בטיפול עם קשתיות.

התנועות האמינות והצפויות ביותר:

  • הטיה (Tipping) : זוהי, ללא ספק, תנועת השיניים הצפויה והאמינה ביותר שניתן להשיג עם קשתיות שקופות.
  • תנועות אופקיות קטנות: הזזות קטנות של שיניים במישור האופקי (קדימה-אחורה או ימינה-שמאלה) מושגות בדרך כלל ברמת דיוק טובה.

4. האם המחברים באמת מחברים ? הוויכוח על המחברים ('אטאצ'מנטים') 

מחברים  (אטאצ'מנטס  (Attachments -הם בליטות קטנות מחומר מרוכב (כמו חומר של סתימה לבנה) בצבע השן, המודבקות על שיניים ספציפיות כדי להעניק לקשתית אחיזה טובה יותר להפעלת כוח. התפיסה המקובלת היא שהם חיוניים לביצוע תנועות מורכבות.

אך למרבה ההפתעה, הנושא הזה מהווה ויכוח מדעי מתמשך, והראיות ליעילותם אינן חד-משמעיות. מצד אחד, מחקרים מסוימים מראים שהאטאצ'מנטים חיוניים להכוונת כוחות בצורה נכונה ולהרחבת מגוון הטיפולים האפשריים. מצד שני, ישנן ראיות סותרות. לראיה, סקירה שיטתית מקיפה של המחקרים הקיימים הגיעה למסקנה כי אין קונצנזוס מדעי לגבי תפקידם של האטאצ'מנטס בשיפור יכולת החיזוי של תנועות מזיאו-דיסטליות (קדימה-אחורה). יתרה מכך, מחקר ספציפי שבחן את הזזת הטוחנות העליונות לאחור מצא כי לאטאצ'מנטס "לא הייתה כל השפעה משפרת על התוצאה".

ויכוח זה מדגיש את המורכבות הביומכניקה של טיפול בקשתיות שקופות ואת העובדה שהמדע עדיין לא סיפק תשובות סופיות לגבי הדרכים הטובות ביותר לייעל את פעולתן.

5. האם הבועה תתפוצץ – שוק של מיליארדים מול חוסר בהוכחות מדעיות 

קיים ניגוד חד בין ההצלחה המסחרית הפנומנלית של הקשתיות השקופות לבין השאלות הקליניות הלא פתורות סביב יעילותן. נתוני השוק מראים כי שווי השוק העולמי עמד על 5.13  מיליארד דולר בשנת 2023, עם תחזית צמיחה שנתית של 30.7%.. את הצמיחה המסחרית האדירה הזו יש להעמיד מול המציאות המדעית, כפי שמסכם אותה הציטוט הבא:

"…מדהים כיצד תחום ההתמחות [אורתודונטיה] מקבל לכאורה את יעילות ה-50% הזו, מבלי להכיר בכך שקשתיות יכולות להציע פתרון מצוין למטרתן המקורית: תנועות שיניים מינוריות, בעיקר הטיה."

בנוסף, מחקר קונצנזוס המומחים ציין כי בהיבטים רבים של הטיפול בקשתיות קיים "היעדר ראיות תומכות חזקות". פער זה מרמז כי ייתכן שהשיווק האגרסיבי והביקוש של מטופלים לאסתטיקה הקדימו את הביסוס המדעי הקפדני של מגבלות הטכנולוגיה.

מחשבות לסיום: קשתיות, מומחיות, ותאום ציפיות

קשתיות שקופות הן כלי מצוין. הן דיסקרטיות, נוחות, מאפשרות שמירה על ההיגיינה האורלית וביכולתן לשדרג משמעותית את החיוך ואת איכות החיים. אבל הן לא שינו את חוקי המשחק. השיניים עדיין נעות לפי הפיזיקה והביולוגיה שלמדנו והוכחנו בעשרות שנות אורתודונטיה. תוצאה טובה אינה תוצר של תוכנה או של חברה מסחרית. ההדמיה הדיגיטלית היא אמצעי חזותי ותו לא. מי שמתכנן, בוחר את הביומכניקה, קובע עוגנים, מחליט על רצף התנועות, מתקן סטיות בדרך ומביא את המקרה לקו הסיום, הוא רופא מומחה מנוסה, עם ניסיון ושיקול דעת שהצטברו לאורך שנים ומאות מקרים. כשמטופל מבין את יתרונות הכלי לצד מגבלותיו, וכשיש תיאום ציפיות שקוף, היצמדות לעקרונות מדעיים ושיתוף פעולה הדוק, אז הקשתיות עושות בדיוק את מה שהן נועדו לעשות ! 

הבחירה הנכונה היא לא “קשתיות או גשר”, אלא טיפול מונחה־מומחיות. 

להלן רשימה ביבליוגרפית מלאה (רפרנסים) של כל המאמרים, הסקירות והדוחות אשר שימשו ליצירת הבלוג. הרשימה מסודרת לפי שם המשפחה של המחבר הראשון (או שם הארגון):

רשימת רפרנסים מלאה

  1. Alawdi GM, Al Fahad MF, Al Muzher SB, et al. (2024). Does Invisalign Outperform Fixed Appliance in Treating Vertical Discrepancies? Cureus, 16(8): e65973. DOI: 10.7759/cureus.65973.
  2. Bichu YM, Weir T, Zou B, Adel S, Vaid NR. (2024). Clear Aligner Therapy Concerns: Addressing Discrepancies Between Digitally Anticipated Outcomes and Clinical Ground Realities. Turk J Orthod, 37(2): 130-139.
  3. Brezniak N, Protter N. (2023). Don’t forget to overcorrect and much more: The current finite element analysis publications related to clear-aligner treatments. Am J Orthod Dentofacial Orthop, 164(6): 764-765. DOI: 10.1016/j.ajodo.2023.08.011.
  4. Brezniak N, Krausz A, Protter N. (2025). Center of Resistance: Critical Factor in Expression of Tooth Movement. J Indian Orthod Soc, 59(2): 123–127. DOI: 10.1177/03015742241304500.
  5. Bruni A, Ferrillo M, Gallo V, et al. (2024). Efficacy of clear aligners vs rapid palatal expanders on palatal volume and surface area in mixed dentition patients: A randomized controlled trial. Am J Orthod Dentofacial Orthop, 166:203-14. DOI: 10.1016/j.ajodo.2024.04.006.
  6. Bruni A, Abate A, Maspero C, Castroflorio T. (2024). Comparison of Mechanical Behavior of Clear Aligner and Rapid Palatal Expander on Transverse Plane: An In Vitro Study. Bioengineering, 11, 103. DOI: 10.3390/bioengineering11020103.
  7. Castroflorio T, Sedran A, Parrini S, et al. (2022). Predictability of orthodontic tooth movement with aligners: effect of treatment design. Prog Orthod, 24:2. DOI: 10.1186/s40510-022-00453-0.
  8. D’Antò V, Oliva G, Nieri M, et al. (2025). Indications and limits of clear aligner therapy: an international modified Delphi consensus study. Prog Orthod, 26:28. DOI: 10.1186/s40510-025-00575-1.
  9. Demir G.B. (2024). Understanding the effectiveness of attachments in clear aligner therapy: navigating design, placement, material selection and biomechanics. Aust Orthod J, 40: 63–74. DOI: 10.2478/aoj-2024-0021.
  10. Drake CT, McGorray SP, Dolce C, Nair M, Wheeler TT. (2012). Orthodontic Tooth Movement with Clear Aligners. ISRN Dentistry, Article ID 657973, 7 pages. DOI: 10.5402/2012/657973.
  11. García-Marína C, Otero-Pregigueiro A, Iglesias-Linares A. (2025). Predictability of mesiodistal movement of upper and lower molars with clear aligners: a systematic review. Angle Orthod, 95:563–571.
  12. Grand View Research. (2024). Clear Aligners Market Size, Share & Trends Analysis Report By Age (Adults, Teens), By Material, By End-use (Hospitals, Standalone Practices), By Distribution Channel, And Regional Forecasts, 2024-2030.
  13. Haouili N, Kravitz ND, Vaid NR, Ferguson DJ, Makki L. (2020). Has Invisalign improved? A prospective follow-up study on the efficacy of tooth movement with Invisalign. Am J Orthod Dentofacial Orthop, 158:420-5. DOI: 10.1016/j.ajodo.2019.12.015.
  14. Jaber ST, Hajeer MY, Sultan K. (2023). Treatment Effectiveness of Clear Aligners in Correcting Complicated and Severe Malocclusion Cases Compared to Fixed Orthodontic Appliances: A Systematic Review. Cureus, 15(4): e38311. DOI: 10.7759/cureus.38311.
  15. Katib HS, Hakami AM, Albalawei M, et al. (2024). Stability and Success of Clear Aligners in Orthodontics: A Narrative Review. Cureus, 16(1): e52038. DOI: 10.7759/cureus.52038.
  16. Kravitz ND, Kusnoto B, BeGole E, Obrez A, Agran B. (2009). How well does Invisalign work? A prospective clinical study evaluating the efficacy of tooth movement with Invisalign. Am J Orthod Dentofacial Orthop, 135:27-35. DOI: 10.1016/j.ajodo.2007.05.018.
  17. Li N, Wang C, Yang M, et al. (2024). Effects of different tooth movement patterns and aligner thicknesses on maxillary arch expansion with clear aligners: a three-dimensional finite element study. Front. Bioeng. Biotechnol., 12:1424319. DOI: 10.3389/fbioe.2024.1424319.
  18. Lione R, Paoloni V, Bartolommei L, et al. (2021). Maxillary arch development with Invisalign system: Analysis of expansion dental movements on digital dental casts. Angle Orthod, 91(4):433–440. DOI: 10.2319/080520-687.1.
  19. Lombardo L, Arreghini A, Ramina F, Huanca Ghislanzoni LT, Siciliani G. (2017). Predictability of orthodontic movement with orthodontic aligners: a retrospective study. Prog Orthod, 18:35. DOI: 10.1186/s40510-017-0190-0.
  20. Ma S, Wang Y. (2023). Clinical outcomes of arch expansion with Invisalign: a systematic review. BMC Oral Health, 23:587. DOI: 10.1186/s12903-023-03302-6.
  21. Sultanoğlu E, Gürel HG, Gülyurt M. (2024). The Effects of Different Attachment Types and Positions on Rotation Movement in Clear Aligner Treatments: A Finite Element Analysis. Cureus, 16(8): e66273. DOI: 10.7759/cureus.66273.
  22. Tamer İ, Öztaş E, Marşan G. (2019). Orthodontic Treatment with Clear Aligners and The Scientific Reality Behind Their Marketing: A Literature Review. Turk J Orthod, 32(4): 241-6. DOI: 10.5152/TurkJOrthod.2019.18083.
  23. Zhang Y, Wang K, Li M, et al. (2024). Effects of different intrusion patterns during anterior teeth retraction using clear aligners in extraction cases: an iterative finite element analysis. Front. Bioeng. Biotechnol., 12:1388876. DOI: 10.3389/fbioe.2024.1388876.

אהבתם את המאמר? רוצים לדעת עוד או לקבוע פגישת ייעוץ?
השאירו פרטים ואנו נדאג לחזור אליכם בהקדם!

כתבות נוספות שיעניינו אתכם