היום ניתנת חשיבות לתפיסת היופי של המתבונן ("esthetic response"), ולא רק לפנים עצמן (“esthetic stimulus”).
ככל שאנו רואים סוג פנים מסויים יותר פעמים, כך גדל הסיכוי שנחשיב אותו כתקין.
פעמים רבות הרופא קובע לאיזה יעד אסטטי הוא רוצה להגיע בכל פציינט, אך חשוב מאוד לשתף גם את הפציינט והוריו בהחלטה זו.
אנשים בעלי השכלה נמוכה רוצים לבצע טיפול אורתודונטי מינימאלי אך ורק כדי ליישר את השיניים, ואילו אנשים בעלי השכלה גבוהה יותר מודעים גם להשלכות הנפשיות של השיניים העקומות.
גם בין האורתודונטים אין הסכמה לגבי העדפה של דפוס פנים מסוים.
לפי Wylie הציבור הכללי שופט פחות כמו האורתודונטים (אין לו את הדעות הקדומות שיש להם).
במחקר בארה"ב ובאנגליה פורסמו בעיתון 12 תמונות של נשים צעירות, והקוראים דירגו אותן על פי היופי שלהן. אותן 3 נשים בדיוק נבחרו בארה"ב ובאנגליה.
תוצאות המחקר הראו שקיים אידיאל יופי משותף בקרב המדרגים, גם אם הם בני לאומים שונים!
אמריקאים שחורים ולבנים מעריכים את הפנים הלבנות כיותר יפות.
אך אפריקאים שחורים מעדיפים פנים שחורות על לבנות.
הסיבה נעוצה באידיאל היופי שחודר אלינו בין היתר דרך המשפחה, החברה, החינוך, וכמובן התקשורת עד שאנו מעדיפים אותו בעצמנו.
