הפחתה אינטרפרוקסימלית (IPR), הידועה גם בשם "שיוף שיניים", היא הליך נפוץ בטיפול אורתודונטי.
התהליך כרוך בהסרה סלקטיבית של כמות קטנה של אמייל מצידי השיניים כדי ליצור מקום בקשת.
קראו גם על קשתיות שקופות
כאשר IPR מבוצע על ידי אורתודנט מוסמך ובעל נסיון, זהו תהליך בטוח. כמות האמייל המוסרת היא מינימלית ומבוקרת בכדי למנוע פגיעה במבנה השן.
על המטפל לנקוט באמצעי זהירות על מנת למנוע נזק למוך השן.
הקפדה על הסרה מינימלית, שימוש במכשירים ובטכניקות מתאימות מבטיחים את בטיחות ההליך.
הפחתה אינטרפרוקסימלית משמשת במקרים בהם יש צפיפות קלה עד בינונית או חפיפה של השיניים.
השעוף עוזר ליצור מקום עבור השיניים ולהשיג את התוצאה הרצויה.
IPR נעשה בדרך כלל בשילוב עם טכניקות אורתודונטיות אחרות כגון גשר או קשתיות שקופות אשר יובילו את השיניים למקומן הרצוי בקשת.
הרעיון של הפחתה אינטרפרוקסימלית כחלק מיישור שיניים עלה כבר לפני כמה עשורים.
ד"ר צ'ארלס ה. טוויד, אורתודנט אמריקאי, הציג את הטכניקה בשנות הארבעים כחלק מהגישה הטיפולית המקיפה שלו.
מאז, הפחתה בין-פרוקסימלית נחקרה רבות ושולבה כחלק מיישור שיניים ברחבי העולם.
המחקר והניסיון הקליני שלו הוכיחו את היעילות של טכניקה בהשגת תוצאות יציבות ואסתטיות.
במקרים מסוימים, ניתן לשקול גישות חלופיות.
חלופות אלה כוללות הרחבה של הקשתות (אשר גם לה יש מגבלות) או במקרים חמורים יותר של צפיפות, ייתכן שיהיה צורך בעקירת שיניים.
בעקירות נבחר בדרך כלל כאשר שיטות אחרות אינן מספיקות כדי לפתור את הצפיפות.
הבחירה בין הפחתה אינטרפרוקסימלית, מכשירי הרחבה או עקירת שיניים תלויה בצרכים האורתודנטיים של כל מטופל ובשיקול הדעת המקצועי של האורתודנט.
בדיקה יסודית והתייעצות עם אורתודנט מומחה יסייעו לקבוע את גישת הטיפול המתאימה ביותר.
קראו שאלות ותשובות
