השימוש בקשתיות שקופות נשלפות הופך יותר ויותר פופולרי ואטרקטיבי בהשוואה ליישור השיניים המסורתי המבוצע בעזרת מכשור קבוע.
עם זאת, בשימוש בקשתיות השקופות, קיים קושי רב בהפעלת מומנט ושמירה על עיגון הולם.
המומנט באורתודונטיה, הינו הכוח הסיבובי הדרוש להזזת השורש.
העיגון מתאר יציבות ומניעת תנועת שיניים לא רצויה.
שנייהם הם פרמטרים קריטיים בהצלחה של טיפול אורתודונטי ודורשים הבנה ושליטה מדויקות בביומכניקה.
על יישור שיניים בעזרת קשתיות שקופות מגבלות קראו בהמשך הכתבה.
קשתיות שקופות מגבלות או סמכים?
באורתודונטיה הקלסית, מומנט מושג על ידי הפעלת צמד, זוג כוחות מנוגדים, בגדלים שווים בקווי פעולה שונים ומקבילים.
מכשור קבוע (סמכים) יכולים ליצור עוצמה גבוהה של כוחות המרוכזים בתוך חריץ הסמך ומייצרים מומנט יעיל בכל הממדים.
לעומת זאת, קשתיות שקופות אינן מסוגלות ליצור את זוג הכוחות הנדרשים ליצירת המומנט.
בנוסף, השליטה בעיגון טובה יותר בשימוש במכשירים קבועים בשל אופיים הקשיח וההיקשרות הקבועה לשיניים.
לקשתיות השקופות קושי לעמוד באתגרים אלו בראש ובראשונה בשל החומר ממנו הן עשויות, ובהמשך בשל היותן נשלפות ולא מחוברות באופן קשיח וקבוע לשיניים.
כתוצאה מכך, יתקבל אובדן עיגון (תנועות לא רצויות בכיוון ובעוצמה) וכן קבלה של מומנטים השונים מיעדי הטיפול.
במהלך השנים, נעשה שימוש במחברים המודבקים לשן, כאלמנט משלים, אך גם אלו לא פתרו את הבעיה.
ביישור שיניים, מסווגים את הפעלת הכוח על פי מספר נקודות הכוח המעורבות: אחת, שתיים או שלוש נקודות הפעלת כוח.
כל אחת ממערכות הכוחות מניבה תנועת שן בעלת אופי שונה.
בהפעלת כוח בנקודה בודדת, ניצור וקטור של כוח הרחוק ממרכז ההתנגדות של השן וכתוצאה מכך תתקבלה הטיה בלתי מבוקרת.
במהלך ההטיה הבלתי מבוקרת קצה חוד השורש והקצה הלהבי של השן, ינועו בכיוונים שונים.
מרכז הרוטציה (סביבו מתרחשת ההטיה) ממוקם קרוב אך אפיקלית, למרכז ההתגדות של השן.
במקרה ייחודי, כאשר וקטור הכוח עובר דרך מרכז ההתנגדות של השן יגרום הכוח לתנועה שווה של כל הנקודות בשן.
כתלות בכיוון הכוח העובר דרך מרכז ההתנגדות, יכולה להתקבל אינטרוזיה (הכנסה) או אקסטרוזיה (הוצאה) של השן ביחס לעצם העוטפת.
תנועות כאלו לא ניתן לבצע בעזרת קשתיות שקופות.
הקשתית השקופה המייצרת הטיה בלבד של השן, תוכל להשיג רק אינטרוזיה או אקסטרוזיה יחסיות, אך לא אמתיות.
בהפעלת כוח דו-נקודתי, המכונה "זוג", שני כוחות מנוגדים שווים בגודלם מיצרים יחד מומנט.
המומנט הראשוני יביא לתנועה סיבובית סביב מרכז הזוג ומשפיע בעיקר על קצה חוד השורש.
חשוב להדגיש כי על אף שהמומנט משמש בדרך כלל לתנועה קצרת טווח המבוצעת בשלב סיום הטיפול האורתודונטי באזור הקדמי של המשנן, בפועל המומנט משמש כמעט בכל השלבים של יישור שיניים בעזרת מכשור קבוע.
לרוב, הפעלה של ה"זוג" מתרחשת ללא התערבות אקטיבית של האורתודנט.
יצירת המומנט מובנית במערכת סמכים קונבנציונאלית מסוג edgewise .
הפעלה של כוח בשלוש נקודות משלבת למעשה את תנועת ההטיה יחד עם הזוגי.
כך למשל, בתהליך סגירת מרווח של שן שנעקרה נעזר בתנועה המכונה במקצוע "הליכה" – שילוב של הפעלת כוח חד נקודתי אשר מטה את כותרת השן אל עבר מרווח העקירה ושולח את השורש בכיוון הנגדי, יחד עם זוגי המיוצר ע"י כוח דו נקודתי, בתוך חריץ הסמך זוג שמטרתו לזקוף את השן על ידי הזזת קצה השורש לאותו כיוון אליו נוטה הכותרת.
עד כה, דפוס תנועה זה לא שוכפל עם מכשירים נשלפים בכלל ועם קשתיות שקופות בפרט.
מסיבה זו, חשוב להבין, כי על אף יתרונות הקשתיות השקופות (אסתטיקה משופרת, היגיינה ונוחות למטופל) יש למכשור מגבלות ביומכניות אותן צריך להביא בחשבון בעת בחירת ותכנון הטיפול.
עד כה ניסיונות לשפר את תכונות הקשתיות, שינוי העיצוב, הוספת עזרים או חיבורים לשן, לא הניבו שיפורים משמעותיים.
בכדי לייצר מומנט בשן, יש צורך בהפעלת כוח חזק, ממושך, בנקודה קבועה, תוך שמסתמכים על השיניים הסמוכות לעיגון.
מכשור אורתודונטי נשלף מטיבעו חסר את היציבות והחיבור החד משמעי לשיניים ולכן לא יוכל להפעיל כוח חזק, באותה הנקודה, לאורך זמן.
היעדר החיבור החד משמעי לשיניים, שולל גם את האפשרות לקבל את העיגון הנדרש לקבלת הכוחות החזקים.
גם מערכות בינה מלאכותית לא יצליחו להתגבר על מגבלות אלו.
קביעה ומדידה מדויקת של שינויים בזווית שורש השן (תוצאה של הפעלת מומנט) מחייבות השוואה של צילומים צפלומטריים או סריקות טומוגרפיה ממוחשבת (CBCT) עוקבים, אשר מבוצעים בהפרשים קצרים לפני ואחרי הפעלת הכוח.
הצגה של שינויים אשר התרחשו לאורך כל הטיפול אינה מעידה על הפעלת מומנט.
מדידת שינויי מומנט בשיניים אחוריות היא מעבר לתחום המאמר הזה.
למרות שהובטח כי מכשיר ה-Raintree EssixR (האב הקדום של הקשתיות השקופות) מצליח לייצר מומט, אין ולו ניסוי מדעי אחד המוכיח זאת.
בעוד שהשרטוטים והתיאורים הגרפיים בספרי הלימוד ובתקשורת עשויים להיות משכנעים, ניתוח מעמיק של מערכת הכוחות מוכיחה כי הוספת נקודות לחץ לקשתיות, דווקא פוגעת עוד יותר ביכולת לייצר מומנט.
לסיכום, ידוע בקרב אנשי המקצוע בתחום האורתודונטיה כי הקשתיות השקופות מתקשות לייצר מומנט.
מגבלה זו צפויה להימשך כל עוד המכשיר נשלף.
מחקר מדעי קפדני ואחראי, כולל מחקרים מבוקרים ומתוכננים היטב ואקראיים, חיוניים על מנת לאמת תוצאות ביו-מכניות ואת היכולת לשמור על עיגון.
עוד ארוכה הדרך עד שהשימוש בקשתיות שקופות יהווה חלופה אמינה למכשירים קבועים.
