טיפול יישור שיניים לילדים, המכונה גם יישור שיניים מוקדם או טיפול שלב ראשון (Phase I), כולל תיקון בעיות סגר ויישור שיניים בתקופה בה הלסת של הילד עדיין מתפתחת. טיפול יישור שיניים ילדים הינו טיפול מוקדם אשר יכול לסייע במניעת התפתחות בעיות אורתודונטיות חמורות יותר בשלב מאוחר יותר בחיים ועשוי להפחית את הצורך בטיפול נרחב.
קיימות מספר סיבות מדוע ילד עשוי להזדקק לטיפול אורתודונטי מוקדם :
קראו גם – הטיפול בבעיות סקלטליות בילדים
איגוד האורתודונטים האמריקני ממליץ לילדים לעבור הערכה אורתודונטית ראשונה עד גיל 7, גם אם אין להם בעיות יישור שיניים נראות לעין.
עד גיל זה, לרוב הילדים יש שילוב של שיניים קבועות וחלביות, ואורתודנטים יכולים להעריך את התפתחות הסגר והלסת כדי לקבוע אם יש צורך בטיפול מוקדם.
טיפול אורתודונטי מוקדם כרוך בדרך כלל בשימוש בפלטה, גשר מתכת לילדים או מכשירים אחרים בכדי להנחות את הצמיחה וההתפתחות של הלסתות והשיניים. טיפול מוקדם' נמשך בדרך כלל 6-12 חודשים, תלוי בחומרת הבעיות האורתודונטיות.
בסך הכל, טיפול אורתודונטי מוקדם יכול לעזור לילדים להשיג סגר תקין, שיפור הפונקציונלית וחיוך יפה יותר.
אם אתה חושב שילדך עשוי להזדקק לטיפול יישור שיניים, שוחח עמנו בהקדם כדי ללמוד עוד על האפשרויות הזמינות ומתי הטיפול צריך להתחיל.
להרחבה והעמקה בנושא, הינך מוזמן לקרוא את הערך שכתבנו בוויקיפדיה "טיפול אורתודוטי מוקדם".
תהליך יישור שיניים אצל ילדים מתבצע במספר שלבים שיטתיים, במטרה לתקן בעיות בסגר השיניים או במנח הלסתות.
משך הטיפול משתנה בהתאם לבעיה, סוג הטיפול ושיתוף הפעולה של הילד. להלן פירוט השלבים וזמן ממוצע לטיפול:
שלבי הטיפול
ההמלצה המקצועית היא להגיע לבדיקה ראשונה סביב גיל 7-8. למרות שרוב הטיפולים מתחילים מאוחר יותר, בדיקה מוקדמת מאפשרת לזהות בעיות בהתפתחות הלסתות או בבקיעת השיניים שניתן לפתור בקלות רבה יותר כשהילד עדיין גדל.
לא תמיד. ישנם מקרים של "טיפול מוקדם" (שלב א') שמתבצע כשיש שילוב של שיני חלב ושיניים קבועות. טיפול כזה נועד לפתור בעיות מבניות בלסת או ליצור מקום לשיניים שטרם בקעו, כדי למנוע טיפולים מורכבים יותר (כמו עקירות) בעתיד.
סימנים מחשידים כוללים: נשימת פה, מציצת אצבע ממושכת, שיניים בולטות מאוד, קושי בלעיסה, או שיניים שצומחות בצורה צפופה ועל אחת השנייה. אם אתם מבחינים שהלסת התחתונה בולטת מדי קדימה או אחורה, זה סימן מובהק לצורך בייעוץ.
זה תלוי במידת האחריות של הילד. "ברזלים" קבועים על השיניים ולא דורשים מהילד לזכור להרכיב אותם. פלטות שקופות (כמו Invisalign) דורשות משמעת עצמית גבוהה (22 שעות ביממה), אך הן נוחות יותר לניקוי ומאפשרות אכילה ללא הגבלה. אורטודנט ממליץ על השיטה המתאימה לפי סוג הליקוי.
טיפול סטנדרטי נמשך בדרך כלל בין שנה לשנתיים. עם זאת, כל מקרה לגופו מקרים פשוטים עשויים להסתיים תוך חודשים ספורים, בעוד מקרים מורכבים של לסתות עשויים לקחת זמן רב יותר.
הטיפול לא כואב בזמן ההתקנה, אך בימים הראשונים לאחר כל "מתיחה" או החלפת קשתית, תיתכן רגישות או לחץ על השיניים. ניתן לטפל בכך בקלות בעזרת משככי כאבים פשוטים ומאכלים רכים.
בהחלט! ילדים העוסקים בספורט מגע (כדורגל, ג'ודו וכו') צריכים להשתמש במגן שיניים מיוחד המותאם למכשיר האורתודונטי. לגבי נגינה, ישנה תקופת הסתגלות קצרה, אבל לאחר מכן אין מניעה להמשיך כרגיל.
מעבר לפן האסתטי ולביטחון העצמי, שיניים צפופות קשות יותר לניקוי, מה שמוביל לעששת ולדלקות חניכיים. בנוסף, מנשך לא תקין עלול לגרום לשחיקת שיניים מואצת וכאבים במפרקי הלסת בבגרות.
המגמה המודרנית היא להימנע מעקירות ככל הניתן. בזכות טכנולוגיות מתקדמות וטיפול בזמן הנכון (בזמן הגדילה), אנחנו מצליחים להרחיב לסתות וליצור מקום לשיניים ללא עקירות. עם זאת, במקרים של צפיפות קיצונית, לעיתים אין מנוס מכך כדי להגיע לתוצאה יציבה.
זהו השלב הקריטי ביותר. משתמשים בקיבוע (חוט דק מודבק בחלק הפנימי של השיניים) או בפלטת לילה. השיניים נוטות "לזכור" את מקומן הישן, ולכן הקיבוע הכרחי כדי לשמור על החיוך החדש לכל החיים.
