אחת התלונות הנפוצות ביותר במבוגרים המגיעים למרפאה ליישור שיניים קשורה לאי-סדירות השיניים שבלסת התחתונה.
אותה אי-סדירות היא למעשה צפיפות של השיניים על הקשת – "שן עולה על שן".
לעיתים מדובר בזוג שיניים ולעיתים בכל 6 השיניים הקדמיות.
במשך שנים רבות, ולמעשה עד היום, רופאי השיניים הכלליים הצביעו ואף מצביעים על שיני הבינה כאחראיות לתהליך.
משפטים כמו: "זה נגרם בגלל שיני הבינה", או "אם לא תעקור את שיני הבינה, השיניים התחתונות תצטופפנה", ואפילו "לך תעקור את שיני הבינה והצפיפות תיפתר" נפוצים מאוד.
בפועל, מחקרים מבוססי הוכחות לא מצאו קשר בין שיני הבינה, עמדתן בלסתות, וצפיפות של השיניים.
יתרה מזו, לאחוז לא קטן יחסית באוכלוסייה, שיני הבינה כלל לא התפתחו, וגם אצלם ניתן לראות צפיפות בלסת התחתונה.
לפיכך תעלומת השיניים הצפופות נותרה בעינה.
ייתכן מאוד והיא קשורה לתהליכי ההתבגרות וההזדקנות, וכפי שאנו, עם השנים, מאבדים בגובה מספר סנטימטרים, כך אנו חווים את הצטמקות הלסת התחתונה, ובעקבותיה צפיפות השיניים באותה לסת.
מדוע דווקא בלסת התחתונה? איננו יודעים, אולם, ההבדל בין הלסת התחתונה לעליונה הוא שהיא הלסת הנעה, לעומת הלסת העליונה שהיא מקובעת לגולגולת ואינה נעה.
צפיפות בלסת תחתונה – מתי זה קורה?
קצב ההתפתחות של אותה צפיפות משתנה בין איש לרעהו.
יש כאלו שההתפתחות מהירה מאוד, ויש כאלו שהקצב של ההתפתחות איטי, ואפילו איטי מאוד.
יש האומרים שהצפיפות התפתחה תוך שבועות ויש כאלו שטוענים שהיא התפתחה תוך שנים.
בסופו של דבר, אלו שמגיעים למרפאה האורתודונטית בבקשה לבדוק את הצפיפות שלהם, הם אלו ששמים לב שמשהו אינו כשורה.
שמשהו אינו נראה להם בשיניים התחתונות שלהם.
ברור לכל שמדובר בתלונה שהיא בעיני המתבונן.
הצפיפות אינה מפריעה לשום פעילות של הפה, כמו חיתוך מזון, לעיסתו, דיבור וכו'.
היא מפריעה בעיקר מבחינה אסתטית.
הצפיפות הזו של השיניים בלסת התחתונה, מוכרת לאורתודנטים, וכמעט בכל מקרה ניתן לטפל בה.
תכנית הטיפול תלויה ברמת הצפיפות, (קרי, ניתן ליישר ללא עקירות או בעזרת עקירות), בצורת הקשת, וכמובן בצורת הקשת העליונה התוחמת את הקשת התחתונה.
די בכך שבלסת התחתונה תהייה צפיפות בינונית, אולם בלסת העליונה תהייה גם צפיפות שתגביל את מציאת המקום לשיניים בלסת התחתונה, על מנת שטיפול בלסת התחתונה יחייב טיפול גם בלסת העליונה.
אמצעי הטיפול בצפיפות מגוונים ובמרפאה שלנו אנו מטפלים בעיקר באמצעות סמכים (ריבועים) המודבקים על השיניים בלסת התחתונה.
יש ריבועי מתכת או חרסינה. בכל מקרה תמיד החלק הפעיל שהוא הקשת המחברת בין השיניים הוא ממתכת.
אפשרות נוספת לטיפול היא באמצעות פלטות שקופות – קשתיות – אך היא אינה מתאימה לכל אחד.
הסברים בנושא ניתן לקבל לאחר בדיקה.
לאחר שהמתרפא מסכים להיכנס למסלול האבחנה והטיפול – הוא נשלח לצילומים מתאימים על מנת לבחון את מצב השיניים, השורשים והרקמות הסובבות אותן.
בהמשך נלקחים מטבעי לימוד מהם ניתן למדוד במדויק את חומרת הבעיה, ולכמת אותה (למשל, מהי מידת צפיפות במ"מ, מה גודל השיניים, ומהם עמדת השיניים והשורשים שלהם וכדומה).
רק כאשר כל הנתונים ביד הרופא, הוא יכול לקבוע תכנית טיפול ואלטרנטיבות, אותן הוא מציג למתרפא.
אחד הכלים השכיחים להתרת הצפיפות הוא הקטנת גודל השן על יד השחזה (strip) שיכולה להיעשות ידנית או באמצעות מקדח דק מאוד.
אותה השחזה אינה פוגעת בשן, מאחר והיא בתחום הזגוגית המגינה עליה.
יש לציין שבאזור זה כמעט ואין עששת.
צפיפות בלסת תחתונה – תופעות לוואי לטיפול
תופעות לוואי שכיחות לטיפול בצפיפות תחתונה: אי-נוחות בימים הראשונים, נפיחות החניכיים כתגובה להזזת השיניים, דימומים מהחניכיים בעיקר אם לא מצחצחים שיניים כיאות, תחושת ניידות שיניים בעת הטיפול, יצירת משולשים שחורים הנובעים מנסיגת חניכיים או מהתרת הצפיפות (התרחקות החניכיים מהשיניים, תוך יצירת משולש שנראה שחור במקום ורוד באזור המפגש לש השיניים עם החניכיים).
משולשים שחורים נצפים במיוחד במקרים בהם יש צורך בעקירות.
יש אפשרות לתקן אותם בעזרת חומרים מרוכבים, וטיפול זה נעשה על ידי רופא אחר ועלותו אינה כלולה בעלות הטיפול הרגיל.
תופעות הלוואי האחרות רשומות בדף המידע למתרפא, והם אינן שונות מתופעות הלוואי של כל טיפול יישור שיניים רגיל.
ולסיום, הטיפול אינו מונע את הנטייה של השיניים לרצות להצטופף לאחריו, אבל שמירה על התוצאה מאטה את התהליך.
קראו גם – שיניים כלואות | מה הן פנים אסתטיות?
