הרחבת לסת במבוגרים

הרחבת הלסת העליונה (Maxillary Expansion) היא טיפול מקובל במקרים של היצרות של המקסילה, סגר צלבי (Crossbite), וחוזר התאמה בין הלסתות. בעוד שבילדים ובמתבגרים ניתן לבצע הרחבה אורתופדית אפקטיבית בעזרת מכשירים כגון RPE (Rapid Palatal Expander), הרי שבמבוגרים – בהם תפר האמצע (midpalatal suture) התאחה לחלוטין – מדובר באתגר הדורש פתרונות כירורגיים.

איחוי הסוטורה הפלטינית מתרחש לרוב סביב גיל 15–17, אך משתנה אינדיבידואלית. לאחר האיחוי, נדרשת הפעלה כירורגית או אורתו-כירורגית כדי לאפשר הרחבה של עצם הלסת.

אפשרויות טיפול במבוגרים

1. הרחבה כירורגית (SARPE – Surgically Assisted Rapid Palatal Expansion):
   • מבוצעת בשיתוף עם כירורג פה ולסת.
   • כוללת חיתוך של הלסת והחלשה של ההתנגדות.
   • מאפשרת הרחבה אמיתית משמעותית (עד 10 מ"מ ואף יותר).
   • דורשת הרדמה כללית ולעיתים אשפוז קצר.
2. הרחבה גרמית נתמכת ע"י שתלים (MARPE – Miniscrew-Assisted Rapid Palatal Expansion):
   • שימוש במכשיר דמוי RPE המחובר ללסת עם שתלים זמניים (TADs) .
   • מפעיל כוחות ישירות על העצם ומאפשר הרחבה ללא כירורגיה בזכות שבירת החיבור בין חלקי עצם החיך בעזרת כוחות חזקים המופעלים על העצם.
   • מתאים למבוגרים צעירים או במצבים בהם אין איחוי מוחלט של הסוטורה אך קיימים דיווחים גם על הצלחה במבוגרים.
   • אפקטיביות מוכחת במצבים מסוימים, אך מוגבלת יחסית ל-SARPE.
3. הרחבה דנטו-אלבאולרית בלבד (Expansion via archwire or removable appliances):
   • כוללת הרחבה של הקשת באמצעות תזוזת שיניים בלבד – הטיית השיניים העליונות והתחתונות.
   • אינה משנה את בסיס העצם, ועלולה לגרום להטיות בוקליות לא רצויות, פגיעה בפריודונטיום, רצסיה של עצם קורטיקלית (נסיגת חניכיים ואובדן תאחיזה) .
   • מתאימה רק במקרים קלים מאוד ובשילוב עם אמצעי ייצוב ארוכי טווח.